כדאי לעשות זאת בהדרגה ולנסות לכוון להקשרים שבהם מוציאים את המוצץ. זה חלק מהחינוך: כשמדברים אז לא עם מוצץ כי לא מבינים אותך. כשמשחקים - לא. כשאוכלים - בטח שלא. בהדרגה יוצרים מצבים שהיא לא צריכה את המוצץ אבל מקפידים שהמוצץ זמין כך שלא תחשוש שהוא ייעלם. כל פעם שהיא מבקשת - לתת לה מיד. בסוף, כשהיא תישאר עם המוצץ רק בשינה, הוא יוכל לשמש אותה עד שתגיע בעצמה להבשלה של הגמילה.


ענבל כהן-חמו מציעה לנסות את רופא השיניים. בביקור אצלו הוא יסביר לילדה כמה זה מזיק לשיניים ויעזור לחשוב על דרכים להגמל.

הרגלים אוראליים (פרא-פונקציות) הנם כל אותן פעולות אשר מבוצעות על ידי מערכת שרירי הלעיסה ומפרקי הלסת אשר אינן משמשות תפקיד (פונקציה) אמיתי (דיבור בליעה ולעיסה).

בקבוצה זו נכללות הפעולות הבאות: הידוק וחריקת שיניים (ביום או בלילה), לעיסת מסטיקים, נשיכת לחי ולשון, מציצת אצבע, כסיסת ציפורניים, השענות הסנטר על היד, פיצוח גרעינים, לעיסת קרח, נשיכת השפתיים, נשיכת חפצים קשים.

כל אותם הרגלים יכולים להוות גורם מכריע בהופעת הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה, במידה והכוחות המצטברים עולות על הסיבולת האישית של האדם.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

כך גומלים ילד ממציצת אצבע:

1. לא להאיץ בילדים להיגמל מוקדם מדי ממציצת אצבע, לרוב זה עושה את הפעולה ההפוכה והילד ממשיך במציצה עד גיל יחסי מאוחר.

2. גרמו לילד בצורת שלא ירגיש שהדבר נעשה למטרה מסוימת להשתמש בשתי ידיו כאשר אתם רואים שהוא עם אצבע בפה.

3. נסו לדבר אל ההיגיון בצורה מותאמת לגיל הילד ולהסביר שמציצת הילד היא הרגל שכבר כדאי להפסיקו כמו הרגלים אחרים השייכים לגיל צעיר יותר שהוא הצליח להפסיק (טיטולים, בקבוק ועוד).

4. הזכירו בקצרה גם את הנושא הבריאותי (שיניים) והסבירו למה כדאי להפסיק את מציצת האצבע בזמן.

5. תנו דוגמה אישית וספרו לילד כיצד התגברתם אתם על הרגל שקשה היה לכם להיפטר ממנו ואיך עשיתם זאת.

6. צרו סימן מוסכם ואישי ביניכם לבין הילד בו תוכלו להזכיר לילד שהנה הוא שוב מכניס את האצבע לפה.

7. על ילדים בגיל הגן תשפיע דעתם של ילדים אחרים, הערה של חבר על מציצת האצבע יכולה לפעמים לעזור להפסיקה.

הנה מספר חסרונות שיש למציצת אצבע אצל ילדים שגללן כדאי להרגילם למוצץ כבר מגיל הינקות, אם ניתן הדבר:

1. קשה מאוד למנוע מציצת אצבע והגמילה ממנה קשה יותר ממוצץ.

2. מציצת אצבע גורמת לא פעם לבעיות דנטליות אצל הילדים, במיוחד כשהיא ממשיכה לאחר הגיל בה התחלפו השיניים.

3. מציצת האצבע גורמת לילדים להיות שקועים בעולמם ולהסתגר.

4. עלולה להיווצר בעיה בדיבור.

קשה מאוד לשנות הרגל של מציצת אצבע מאחר ולרוב זהו הרגל שנרכש כבר ברחם, אך לא פעם ההתעקשות על מוצץ כן מצליחה והתינוק עובר ממוצץ לאצבע. בכל מקרה פעולת המציצה טבעית ומרגיעה מאוד ואין טעם להשקיע מאמץ כדי למנוע אותה.

מציצת אצבע מפסיקה לרוב באופן טבעי עד גיל שנה (כ-40 אחוז מהפעוטות) אצל 20 אחוז מהם המציצה נפסקת עד גיל 5 ורק 5 אחוז מהילדים לא מוותרים ומוצצים אצבע עד גיל 10.

כדאי לגמול את הילדים ממציצת אצבע כאשר השיניים הקדמיות הקבועות בוקעות מאחר ואז המציצה עלולה לגרום לבעיות של של עיקום השיניים הקדמיות וגדילת גג הפה. לרוב השיניים הקדמיות הקבועות בוקעות סביב גיל 5.