שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם החלקים המרכיבים את מפרק הלסת?
מפרק הלסת בנוי ממפגש של שתי עצמות גדולות: הלסת העליונה (מקסילה) והלסת התחתונה (מנדיבולה). בין שתי העצמות נמצאת רקמה סחוסית הנקראת דיסק.
עצם הלסת התחתונה מתחברת לגולגולת על ידי מערכת שרירים, גידים ורצועות (ליגמנטים), והיא בעלת יכולת תנועה. הלסת העליונה מהווה חלק מהגולגולת ואינה יכולה לנוע.
כל המרכיבים הנ"ל יחדיו, בצורתם התקינה, מאפשרים לנו להניע את הלסת ובכך לבצע את הפעולות הנדרשות לקיומנו, כמו אכילה, בליעה ודיבור. זהו המקרה היחידי בגוף האדם, שבו המפרקים בצד ימין ובצד שמאל מחוברים (ע"י הלסת התחתונה), כך שמפרק אחד לא יכול לנוע בלי להזיז את המפרק השני. כמו כן מפרק זה הוא היחידי המופעל במשך היממה כולה (בליעת רוק, פתיחת הפה, דיבור וכו') ולעיתים גם תוך כדי שינה.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
מהן ההשלכות של ברוקסיזם, שחיקה והידוק של השיניים?
בזמן חריקת שיניים במהלך השינה, השרירים מפעילים כוחות מוגברים מאד, הרבה מעבר לכוח הנדרש לצורך אכילה בליעה ודיבור. הכוח הממוצע בלעיסה הוא כ- 6 ק"ג, ואילו הכוחות המופעלים בזמן חריקת שיניים בלילה יכולים להגיע לכ-100 ק"ג! פעילות מוגברת זו עלולה לגרום להופעת כאב בשרירי הלעיסה וכאבי פנים וראש. במקרים חמורים יתכנו גם נזקים למפרקי הלסת.
השחיקה המוגברת גורמת לפגיעה בשיניים המתבטאת בהתקצרות השיניים. השיניים נהיות רגישות לשתיה חמה/קרה, ולמתיקות. בגלל שחיקת האמייל המגן על השיניים הן נהיות פגיעות יותר לעששת ("ריקבון"). פגיעה בשיניים הקדמיות פוגע קשות באסטטיקה.
לעיתים בעקבות התקצרות השיניים צורת הפנים משתנה: הזווית בין השפתיים מקבל הטיה כלפי מטה, השפתיים נהיות דקות ונוצר הרושם שלאדם אין שיניים.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
אני שומע/ת רעש כשאני מזיז/ה את הלסת התחתונה. האם זה מסוכן?
בזמן תנועת הלסת התחתונה (פתיחת הפה וסגירתו, הזזת הלסת לצדדים כגון בזמן לעיסה וכו') ייתכנו שני סוגים עיקריים של רעש:
קליק – זהו רעש פתאומי חד. מקור הקליק בדרך כלל בחוסר תאום בין הדיסק של המפרק לבין עצמות המפרק. במצב בו הדיסק מועתק ממקומו הפיזיולוגי הרגיל לעמדה אחרת (בדר"כ קדמית) יישמע רעש פתאומי (קליק) בפתיחת הפה ברגע שהדיסק חוזר למקומו התקין. יתכן ובזמן הסגירה ישמע קליק חלש המצביע על העתקה חוזרת של הדיסק. התופעה מאד נפוצה ולא תמיד מחייב טיפול פרט להימנעות מהפעלת כוחות לא מבוקרים על המפרק.
קרפיטוס – זהו רעש הנשמע כמו שיפשוף של אבן באבן. מקור הרעש בדר"כ בתהליך ניווני של עצמות מפרקי הלסת ואופייני לגילאים המבוגרים יותר.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
מה עלול לגרום להגבלה בפתיחה של הפה?
טווח פתיחת פה התקינה הממוצעת הוא 50-40 מ"מ . הגבלה בטווח הפתיחה של הפה יכול לנבוע מגורמים רבים ומחייב אבחון פרטני בכל מקרה ומקרה. התופעה יכולה לנבוע משני מקורות:
מקור שרירי: התכווצות של שרירי הלעיסה עקב פתיחת פה ממושכת (טיפול שיניים למשל) פתיחת פה מכסימלית פתאומית (פיהוק, שירה וכו'). מוכרת גם תופעה הגנתית של השרירים העוברים התכווצות כאמצעי למנוע תנועה של הלסת במקרים בהם יש תהליכים דלקתיים כואבים של אחד ממרכיבי מערכת הלעיסה. למשל בעקבות הזרקת אלחוש מקומי על ידי רופא שיניים, עקב דלקת חניכיים סביב שן בינה בוקעת, עקב דלקת של מפרק הלסת וכו'.
מקור מפרקי: פגם בעצמות הלסת ו/או בסחוס/דיסק המפרק ו/או ברצועות התומכות.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
באיזה גיל יש להיבדק פעם ראשונה אצל אורטודנט?
יש לקחת ילדים בפעם הראשונה לאורטודנט בגיל שמונה גם אם טרם נשרו להם כל שיני החלב וגם אם אין בעיה כלשהי שבעקבותיה מגיעים. לא פעם התערבות טרם הטיפול ליישור שיניים, כמו עקירה או טיפול בלסת צרה, מסייעת רבות אחר כך, מאחר וישנם דברים שיהיה קשה או בלתי אפשרי לתקנם בגיל בוגר יותר.
באיזה גיל מטפלים בבעיות במבנה הלסת?
טיפול במבנה לסת, כמו לסת בולטת או קטנה מדי, מתחילה בדרך כלל בגיל תשע, זאת בכדי למנוע מהילדים קושי תפקודי בסגירת הפה, שבירת שיניים עקב היותן בולטות בגלל מבנה הלסת ופגיעה חברתית. כאשר הטיפול מתחיל בגיל צעיר העצמות עוד גמישות וההשפעה משמעותית יותר. לרוב הטיפול הוא ע"י רסן שיש לשים אותו רק בלילה, כך שגם נמנעת המבוכה החברתית.
זיהיתי אצלי הפרעה בפתיחת הפה ו/או כאבים בתנועות הלסת– למי יש לפנות לעזרה?
כאשר מזהים הפרעה במערכת הלעיסה יש לגשת להיבדק בכדי לאבחן את סוג ההפרעה ולזהות את הגורמים האחראים לה, על מנת למנוע נזק נוסף.
פנו לרופא השיניים שלכם לצורך יעוץ. במקרה הצורך הוא יפנה אתכם לרופא שיניים אחר המסוגל לאבחן ולטפל בבעיה.
לא קיים תואר "מומחה" בהפרעות אלו, אך יש עדיפות לאיבחון וטיפול ע"י רופא שיניים שהינו חבר האיגוד לכאבי פנים ולסתות.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
מה הסיבה להידוק לסתות בזמן השינה?
ברוב המקרים הידוק לסתות בזמן השינה מעיד על לחץ נפשי והוא שכיח יותר אצל בני נוער מאשר אצל מבוגרים. אין סכנה במצב זה, אולם לא פעם כשקמים חשים כאבים וחוסר נוחות הנובעים מחוזק ההידוק. אפשר להקל על התופעה בעזרת נטילת תכשירי הרגעה לתקופה מסוימת, רצוי להיוועץ ברופא לשם כך.
מהי הדרך הנכונה להתגלח?
מפרק הלסת בנוי ממפגש של שתי עצמות גדולות: הלסת העליונה (מקסילה) והלסת התחתונה (מנדיבולה). בין שתי העצמות נמצאת רקמה סחוסית הנקראת דיסק.
עצם הלסת התחתונה מתחברת לגולגולת על ידי מערכת שרירים, גידים ורצועות (ליגמנטים), והיא בעלת יכולת תנועה. הלסת העליונה מהווה חלק מהגולגולת ואינה יכולה לנוע.
כל המרכיבים הנ"ל יחדיו, בצורתם התקינה, מאפשרים לנו להניע את הלסת ובכך לבצע את הפעולות הנדרשות לקיומנו, כמו אכילה, בליעה ודיבור. זהו המקרה היחידי בגוף האדם, שבו המפרקים בצד ימין ובצד שמאל מחוברים (ע"י הלסת התחתונה), כך שמפרק אחד לא יכול לנוע בלי להזיז את המפרק השני. כמו כן מפרק זה הוא היחידי המופעל במשך היממה כולה (בליעת רוק, פתיחת הפה, דיבור וכו') ולעיתים גם תוך כדי שינה.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
בזמן חריקת שיניים במהלך השינה, השרירים מפעילים כוחות מוגברים מאד, הרבה מעבר לכוח הנדרש לצורך אכילה בליעה ודיבור. הכוח הממוצע בלעיסה הוא כ- 6 ק"ג, ואילו הכוחות המופעלים בזמן חריקת שיניים בלילה יכולים להגיע לכ-100 ק"ג! פעילות מוגברת זו עלולה לגרום להופעת כאב בשרירי הלעיסה וכאבי פנים וראש. במקרים חמורים יתכנו גם נזקים למפרקי הלסת.
השחיקה המוגברת גורמת לפגיעה בשיניים המתבטאת בהתקצרות השיניים. השיניים נהיות רגישות לשתיה חמה/קרה, ולמתיקות. בגלל שחיקת האמייל המגן על השיניים הן נהיות פגיעות יותר לעששת ("ריקבון"). פגיעה בשיניים הקדמיות פוגע קשות באסטטיקה.
לעיתים בעקבות התקצרות השיניים צורת הפנים משתנה: הזווית בין השפתיים מקבל הטיה כלפי מטה, השפתיים נהיות דקות ונוצר הרושם שלאדם אין שיניים.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
בזמן תנועת הלסת התחתונה (פתיחת הפה וסגירתו, הזזת הלסת לצדדים כגון בזמן לעיסה וכו') ייתכנו שני סוגים עיקריים של רעש:
קליק – זהו רעש פתאומי חד. מקור הקליק בדרך כלל בחוסר תאום בין הדיסק של המפרק לבין עצמות המפרק. במצב בו הדיסק מועתק ממקומו הפיזיולוגי הרגיל לעמדה אחרת (בדר"כ קדמית) יישמע רעש פתאומי (קליק) בפתיחת הפה ברגע שהדיסק חוזר למקומו התקין. יתכן ובזמן הסגירה ישמע קליק חלש המצביע על העתקה חוזרת של הדיסק. התופעה מאד נפוצה ולא תמיד מחייב טיפול פרט להימנעות מהפעלת כוחות לא מבוקרים על המפרק.
קרפיטוס – זהו רעש הנשמע כמו שיפשוף של אבן באבן. מקור הרעש בדר"כ בתהליך ניווני של עצמות מפרקי הלסת ואופייני לגילאים המבוגרים יותר.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
טווח פתיחת פה התקינה הממוצעת הוא 50-40 מ"מ . הגבלה בטווח הפתיחה של הפה יכול לנבוע מגורמים רבים ומחייב אבחון פרטני בכל מקרה ומקרה. התופעה יכולה לנבוע משני מקורות:
מקור שרירי: התכווצות של שרירי הלעיסה עקב פתיחת פה ממושכת (טיפול שיניים למשל) פתיחת פה מכסימלית פתאומית (פיהוק, שירה וכו'). מוכרת גם תופעה הגנתית של השרירים העוברים התכווצות כאמצעי למנוע תנועה של הלסת במקרים בהם יש תהליכים דלקתיים כואבים של אחד ממרכיבי מערכת הלעיסה. למשל בעקבות הזרקת אלחוש מקומי על ידי רופא שיניים, עקב דלקת חניכיים סביב שן בינה בוקעת, עקב דלקת של מפרק הלסת וכו'.
מקור מפרקי: פגם בעצמות הלסת ו/או בסחוס/דיסק המפרק ו/או ברצועות התומכות.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
לסת
יש לקחת ילדים בפעם הראשונה לאורטודנט בגיל שמונה גם אם טרם נשרו להם כל שיני החלב וגם אם אין בעיה כלשהי שבעקבותיה מגיעים. לא פעם התערבות טרם הטיפול ליישור שיניים, כמו עקירה או טיפול בלסת צרה, מסייעת רבות אחר כך, מאחר וישנם דברים שיהיה קשה או בלתי אפשרי לתקנם בגיל בוגר יותר.
טיפול במבנה לסת, כמו לסת בולטת או קטנה מדי, מתחילה בדרך כלל בגיל תשע, זאת בכדי למנוע מהילדים קושי תפקודי בסגירת הפה, שבירת שיניים עקב היותן בולטות בגלל מבנה הלסת ופגיעה חברתית. כאשר הטיפול מתחיל בגיל צעיר העצמות עוד גמישות וההשפעה משמעותית יותר. לרוב הטיפול הוא ע"י רסן שיש לשים אותו רק בלילה, כך שגם נמנעת המבוכה החברתית.
כאשר מזהים הפרעה במערכת הלעיסה יש לגשת להיבדק בכדי לאבחן את סוג ההפרעה ולזהות את הגורמים האחראים לה, על מנת למנוע נזק נוסף.
פנו לרופא השיניים שלכם לצורך יעוץ. במקרה הצורך הוא יפנה אתכם לרופא שיניים אחר המסוגל לאבחן ולטפל בבעיה.
לא קיים תואר "מומחה" בהפרעות אלו, אך יש עדיפות לאיבחון וטיפול ע"י רופא שיניים שהינו חבר האיגוד לכאבי פנים ולסתות.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
ברוב המקרים הידוק לסתות בזמן השינה מעיד על לחץ נפשי והוא שכיח יותר אצל בני נוער מאשר אצל מבוגרים. אין סכנה במצב זה, אולם לא פעם כשקמים חשים כאבים וחוסר נוחות הנובעים מחוזק ההידוק. אפשר להקל על התופעה בעזרת נטילת תכשירי הרגעה לתקופה מסוימת, רצוי להיוועץ ברופא לשם כך.
איך להתגלח נכון?
כשמתגלחים, כדאי להתחיל באיזור הצוואר והלסת, שכן הם בעלי רגישות גדולה יותר. רק לאחר מכן מומלץ לגלח את אזור הלחיים.
כשמתגלחים, כדאי להתחיל באיזור הצוואר והלסת, שכן הם בעלי רגישות גדולה יותר. רק לאחר מכן מומלץ לגלח את אזור הלחיים.
