שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה חוק 80/20 ומה הקשר שלו ל"חוק פארטו"?
חוק פרטו, הוא עיקרון, שנקרא גם "חוק 80/20", ולפיו 20% מהפעולות שעושה אדם אחראיים ל-80% מהערך שהוא יוצר, בעוד שעבור 20% הנותרים של הערך הוא נאלץ להשקיע המון - 80% מהאנרגיה שלו. כמובן שהחוק איננו מדויק, אלא הוא כלל אצבע בלבד, שמצביע על תופעה של הצטברות גורמים או מה שניתן לראות בהתפלגות כ"פעמון גאוס". אם מבינים את העיקרון, ניתן לראות התפלגויות של 90/10 או 70/30, שכולן מסתדרות איתו.
הרבה צעדי ייעול ותכנון עיסקי, כמו גם פרטי, נגזרים מהחוק הזה, פרי הגותו של הכלכלן וילפרדו פארטו.
הנה כמה דוגמאות לייעול שניתן לבצע בעזרתו:
אם 20% מהלקוחות של עסק מניבים את 80% מההכנסות שלו, הרי ש-80% האחרים מניבים רק 20% מההכנסות ומחייבים המון השקעה בהם. כדאי למצוא מה מאפיין את המניבים (20% הראשונים), לעשות הכל כדי לשמר אותם (וכך לשמור על 80% מההכנסות) ולמצוא לקוחות חדשים כמותם.
חוק פרטו, הוא עיקרון, שנקרא גם "חוק 80/20", ולפיו 20% מהפעולות שעושה אדם אחראיים ל-80% מהערך שהוא יוצר, בעוד שעבור 20% הנותרים של הערך הוא נאלץ להשקיע המון - 80% מהאנרגיה שלו. כמובן שהחוק איננו מדויק, אלא הוא כלל אצבע בלבד, שמצביע על תופעה של הצטברות גורמים או מה שניתן לראות בהתפלגות כ"פעמון גאוס". אם מבינים את העיקרון, ניתן לראות התפלגויות של 90/10 או 70/30, שכולן מסתדרות איתו.
הרבה צעדי ייעול ותכנון עיסקי, כמו גם פרטי, נגזרים מהחוק הזה, פרי הגותו של הכלכלן וילפרדו פארטו.
הנה כמה דוגמאות לייעול שניתן לבצע בעזרתו:
אם 20% מהלקוחות של עסק מניבים את 80% מההכנסות שלו, הרי ש-80% האחרים מניבים רק 20% מההכנסות ומחייבים המון השקעה בהם. כדאי למצוא מה מאפיין את המניבים (20% הראשונים), לעשות הכל כדי לשמר אותם (וכך לשמור על 80% מההכנסות) ולמצוא לקוחות חדשים כמותם.
מהו "חוק פרקינסון" ולמה הוא חשוב?
"חוק פרקינסון" הוא חוק ציני שקצת לועג אבל מדייק בהבחנה החברתית שלו על אופי מילוי המשימות, על ידי בני-האדם. ההיסטוריון האנגלי נורת'קוט פרקינסון טבע את "חוק פרקינסון" בשנת 1957 והוא מסביר בו, באופן מחוייך אך מדויק, שלבני אדם יש נטייה טבעית להגדיל את כמות הזמן שעליהם להשקיע בהשלמת המטלות שלהם, עד למיצוי הזמן העומד לרשות כל משימה. משום כך, יש נטיה תמידית להגדיל את מספר העובדים הנדרש למילוי המשימה או הפרויקט. במילותיו הוא: "העבודה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן המצוי לשם ביצועה".
מכאן נובע, על פי פרקינסון, שהביקוש לאמצעי כלשהו, תמיד יגדל כדי להתאים להיצע שלו" (אם יש היצע גדול - הביקוש יתיישר לפיו).
"חוק פרקינסון" הוא חוק ציני שקצת לועג אבל מדייק בהבחנה החברתית שלו על אופי מילוי המשימות, על ידי בני-האדם. ההיסטוריון האנגלי נורת'קוט פרקינסון טבע את "חוק פרקינסון" בשנת 1957 והוא מסביר בו, באופן מחוייך אך מדויק, שלבני אדם יש נטייה טבעית להגדיל את כמות הזמן שעליהם להשקיע בהשלמת המטלות שלהם, עד למיצוי הזמן העומד לרשות כל משימה. משום כך, יש נטיה תמידית להגדיל את מספר העובדים הנדרש למילוי המשימה או הפרויקט. במילותיו הוא: "העבודה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן המצוי לשם ביצועה".
מכאן נובע, על פי פרקינסון, שהביקוש לאמצעי כלשהו, תמיד יגדל כדי להתאים להיצע שלו" (אם יש היצע גדול - הביקוש יתיישר לפיו).
מה זה חוק ה-3 שניות? - מהו חוק 3 השניות?
"חוק שלוש השניות" אומר שמזון ששהה פחות משלוש שניות על הרצפה לא הספיק להתלכלך עדיין וראוי לפיכך למאכל.
אמנם יש שניסו להאריכו ל"חוק החמש שניות" ואף "חוק העשר שניות" (כנראה היו רעבים במיוחד..) אבל כללית ניתן לומר שכלל האצבע הזה, שאם מאכל לא היה זמן רב על הרצפה - הוא אכיל, אינו תופס. מסתבר שהיות וחיידקים אינם מטפסים על אוכל (וגם אם היו - הם אורגניזמים איטיים למדי) ומכאן שאין לחוק שלוש השניות אחיזה במציאות.
יותר מכך, בבדיקות רציניות שנערכו הסתבר שכמות החיידקים שזיהמו את המזון שהופל על הרצפה הושפעה יותר מסוג המזון (מזון יבש לעומת מזון לח) ומכמות הלכלוך שהייתה על הרצפה (מלוכלכת או לא) מאשר משך הזמן ששהה המזון על הארץ. בקיצור, חשבו על האוכל ואם הוא נפל במקום סביר ועד כמה אין לו תחליף.
מצורפים סרטוני וידאו שמדגימים בדיקות של חוק השלוש שניות, חלקם משעשעים למדי..
"חוק שלוש השניות" אומר שמזון ששהה פחות משלוש שניות על הרצפה לא הספיק להתלכלך עדיין וראוי לפיכך למאכל.
אמנם יש שניסו להאריכו ל"חוק החמש שניות" ואף "חוק העשר שניות" (כנראה היו רעבים במיוחד..) אבל כללית ניתן לומר שכלל האצבע הזה, שאם מאכל לא היה זמן רב על הרצפה - הוא אכיל, אינו תופס. מסתבר שהיות וחיידקים אינם מטפסים על אוכל (וגם אם היו - הם אורגניזמים איטיים למדי) ומכאן שאין לחוק שלוש השניות אחיזה במציאות.
יותר מכך, בבדיקות רציניות שנערכו הסתבר שכמות החיידקים שזיהמו את המזון שהופל על הרצפה הושפעה יותר מסוג המזון (מזון יבש לעומת מזון לח) ומכמות הלכלוך שהייתה על הרצפה (מלוכלכת או לא) מאשר משך הזמן ששהה המזון על הארץ. בקיצור, חשבו על האוכל ואם הוא נפל במקום סביר ועד כמה אין לו תחליף.
מצורפים סרטוני וידאו שמדגימים בדיקות של חוק השלוש שניות, חלקם משעשעים למדי..
מהו חוק הפרוסה המרוחה?
חוק הפרוסה המרוחה הוא חוק לכאורה טיפשי שמסביר למה הפרוסה שמרוחה בחומרים שונים, כגון חמאה, דבש, ריבה וכדומה, כמעט תמיד תיפול על הצד המרוח שלה. משוואות קינמטיות מסבירות את הסיבה לכך והיא מדעית לחלוטין ולא טפשית, או תולדה של חוק מרפי, כמו שרבים נוטים לחשוב (ראו קישור מצורף לעיון מעמיק בחוק הפרוסה המרוחה).
חוק הפרוסה המרוחה הוא חוק לכאורה טיפשי שמסביר למה הפרוסה שמרוחה בחומרים שונים, כגון חמאה, דבש, ריבה וכדומה, כמעט תמיד תיפול על הצד המרוח שלה. משוואות קינמטיות מסבירות את הסיבה לכך והיא מדעית לחלוטין ולא טפשית, או תולדה של חוק מרפי, כמו שרבים נוטים לחשוב (ראו קישור מצורף לעיון מעמיק בחוק הפרוסה המרוחה).
כללי אצבע
איך להחליט באיזה אחוז מהחסכונות שלי לקנות מניות?
אם החלטת לרכוש מניות בבורסה הרי שיש שיטה להחליט כמה מניות מותר לך לרכוש:
1. חסר את גילך מגיל 100.
2. היתרה היא אחוז הכסף הפנוי שאין לעבור בקניית מניות.
לדוגמה: אם אתה בן 45 - אל תשקיע יותר מ-55% מכספך בקנייה של מניות. כלל אצבע זה נובע מההנחה שככל שטווח ההשקעה העומד לרשותך יהיה ארוך - הסיכוי להפסיד את הכסף קטן יותר.
אם החלטת לרכוש מניות בבורסה הרי שיש שיטה להחליט כמה מניות מותר לך לרכוש:
1. חסר את גילך מגיל 100.
2. היתרה היא אחוז הכסף הפנוי שאין לעבור בקניית מניות.
לדוגמה: אם אתה בן 45 - אל תשקיע יותר מ-55% מכספך בקנייה של מניות. כלל אצבע זה נובע מההנחה שככל שטווח ההשקעה העומד לרשותך יהיה ארוך - הסיכוי להפסיד את הכסף קטן יותר.