כוסות יין ליין לבן הן תמיד קטנות יותר מכוסות שמיועדות ליין אדום.

זה נובע מכך שהיין הלבן מוגש קר ולכן מוזגים כמות קטנה ממנו, כדי שהיין הנותר יישמר קר ויוגש קר בהמשך.

היין האדום, בניגוד אליו, אינו מקורר והוא צריך "לנשום". לכן, הכוסות הגדולות מיועדות ליין אדום. יש להן שטח פנים גדול יותר וכך הן מאפשרות ליין מגע עם האוויר.

בכדי לתת מראה חגיגי ויפה לשולחן האוכל ניתן לרכוש בחנויות המוכרות ציוד למסיבות שקיקים קטנים של בד (המיועדים דרך כלל למתנות קטנות), בהם ניתן לצרור את הסכו"ם יחדיו ולעטוף את תחתית כוסות השתייה או כוסות היין. רצוי שבחירת צבע השקיקים יהיה תואם ומשלים לצבע המפה והכלים.

ניתן לקשט כוסות יין בצורה מקורית ע"י שימוש בכרית יפנית המשמשת לשטיפת כלים, יש לעשות כך:

1. לבחור צבע של כריות יפניות לכלים (כסוף, מוזהב, כחול או סגול בדר"כ) בהתאם לצבעי סידור השולחן

2. לגזור את קצוות הכרית ולשלוף ממנה את המילוי

3. את החלק הנותר (לא הספוג) לגזור לצמידים

4. "להלביש" כל צמיד על כוס יין במרכזה

הנה רעיון להכנת פמוטים מקוריים: הפכו כוסות יין (אפשרי בגבהים שונים) והניחו על רגל הכוס נר (רחב ונמוך). קישוט יפה ושדרוג לשולחן חג או ארוחה רומנטית.

ברוב הבתים, השימוש בכוסות יין נעשה רק בחגים או בשבתות ובכל מקרה לא משתמשים בכולן שימוש יום יומי. לכן, במידת האפשר, כדאי לאחסנן בתוך הקופסאות בהן הן נקנו. הדבר חוסך מקום ומקל על הסדר בארון.

כוסות לשוטים של טקילה או וודקה הן כוסות קטנות עם זכוכית עבה בחלקן התחתון, דבר המאפר לדפוק את הכוס על השולחן לפני ששותים.

כוס יין צריכה להיות תמיד שקופה לחלוטין.

כוס לשתיית מרטיני היא כוס בעלת מבנה משולש מתרחב ורגל גבוהה.

בכדי למנוע עכירות של כוסות זכוכית יש להוציא אותן ממדיח הכלים מיד בתום השטיפה בכדי שלא יבואו במגע עם האדים החמים הגורמים לעכירות זו.

על מנת שכוסות היין יתפסו כמה שפחות מקום בארון כדאי לאחסנם בצורה זו: כוס אחת עומדת על רגלה וזו שאחריה על פניה (החלק ממנו שותים), כך לסירוגין את כל הכוסות.