אלו הזכויות של ניצולי שואה ילידי אוסטריה:

1. הזכאים לזכויות: כל מי שהוא ניצול שואה יליד אוסטריה, בן/בת זוגו, אלמנים/אלמנות של הניצולים וגם ילדיהם של הניצולים במידה והם עצמם ניצולים (גם אם הם לא אוסטרים). מי שהכנסתו האישית אינה עולה על 7,000 שקלים לחודש (הרנטות בגין הרדיפות ותשלומי ביטוח לאומי לא נלקחות בחשבון).

2. הסיוע לזכאים: תשלום של 7,000 דולר פעם בשנה הניתן עבור הוצאות רפואיות, כולל העסקת מטפל. יש להציג לשם כך קבלות מקוריות. במקרה של מטפל, הצהרת המטפל בכתב בתוספת תעודה זהות וחתימה תהייה מספקת.

סיוע חד־פעמי ברכישת ביטוח פנסיוני אוסטרי עד 2,500 דולר.

סיוע חירום משלים אחר עד ל־2,500 דולר פעם בשנה.

ארכיון הסרטים של שפילברג והאוניברסיטה העברית מעלה סרטים הסטוריים מההסטוריה היהודית ושל מדינת ישראל. מצורפים כמה אוספים לצפייה. רובם המוחלט באנגלית אבל הם מרתקים גם למי ש"שובר את השיניים באנגלית".

שימו לב לקטגוריות שלמעלה. ניתן לקבל בהן סרטים בנושאים ולפי תקופות שונות בתולדות עם ישראל:
General | Arts | Health | Rural Settlement and Security | Cities | Immigration and Absorption | Birth of Israel and its Defense

אלו האנשים הזכאים לטיפול מהקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל:

1. מי שחי תחת הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה, כולל לוב, תוניס ואלג'יריה, ועבר את התקופה בגטאות, מחנות ריכוז או במסתור, תוך סיכון חיים.

2. מי שחי בארצות שהיו גרורותיה של גרמניה הנאצית כמו רומניה, צרפת, איטליה והונגריה וסבל מרדיפות הנאצים.

3. מי שברח משטח הכיבוש: מגרמניה אחרי 1933, מאוסטריה אחרי 1938, ומיתר הארצות אחרי פרוץ המלחמה והכיבוש עד ליום שמיני במאי 1945.

חשוב לדעת שהקרן שומרת על זכותה לתת קדימות לקשישים מעל גיל 85, לחולי סרטן, לחולי אלצהיימר ולמצבי סעד קשים. הקדימות ניתנת על סמך אישורים רפואיים ואישור של לשכת רווחה מקומית.

אלו שעות וימי הפתיחה של יד ושם הנמצא מול הר הרצל בירושלים:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

שעות פתיחה הארכיון והספרייה:

יום א' - ה': 17:00-8:30

ישנה אפשרות להזמין ספרים ומסמכים באמצעות נציגי השרות לקהל של הספרייה עד השעה 15:00.

הכניסה למוזיאון ולכל חלקי האתר אינה כרוכה בתשלום או בהזמנה מראש.

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה הינה רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה הינה עד שעה אחת לפני שעת הסגירה.

הנזק שייגרם לילד מחשיפה לסיפורי השואה בגיל צעיר מדי, עולה על התועלת ההיסטורית שבלימוד על השואה, כולל ההזדהות שלו עם סביבתו והטקס ביום השואה.

בגיל הרך, עד בית הספר, אין צורך לדבר על השואה ולהכניס את הילד למתח וחרדות.

החל מכיתה א' אפשר לדבר עם ילד על מלחמת העולם השנייה ועל כך שיהודים רבים מתו בה, אך לא כדאי לפרט ולרדת לעומק הפרטים על השמדת היהודים, היטלר, הנאצים, מחנות הריכוז ותאי הגזים. על כל אלו ניתן ללמד ילדים החל מכיתה ד'.

בכדי להכין ילדים צעירים להשמעת הצפירה בימי הזיכרון כדאי לספר להם על כך יום לפני מועד הצפירה, להסביר להם, במילים המתאימות לגילם, מדוע משמיעים אותה.

ההסברים: זה נותן לכולם זמן לעצור מהעיסוקים הרגילים, לזכור ולהיזכר בנופלים ובקורבנות.

כדאי לחזור ולהזכיר להם שעה או שעתיים לפני מועד הצפירה שהיא עומדת להישמע. חשוב לשוחח עם הילדים על האופן בו עומדים בשעת הצפירה ואף להדגים להם כיצד לעמוד. בכל מקרה מומלץ להדגיש שגם אם יהיה להם קשה לעמוד, הם יכולים לשבת, אך יש להמשיך ולכבד בהתנהגותם את האירוע.

לילדים יותר קטנים, שעלולים להיבהל מהצפירה, כדאי להשמיע קול הדומה לצפירה, עוד לפני שהיא מתרחשת (לדוגמה מצופר הרכב), בכדי להדגים מה עומד להיות ולהכינם לכך.

אלו האנשים הנחשבים לניצולי שואה:

1. כל האנשים אשר חיו תחת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה וכל מי שבתקופה זו היה במחנות ריכוז, בגטאות או במקומות מסתור תוך סיכון חייו (חשוב לציין שבקבוצה זו נכללים גם מי שהיו בתקופה זו בטוניס, לוב ואלג'יריה).

2. האנשים אשר באותה תקופה גרו צרפת. איטליה, רומניה והונגריה ונרדפו ע"י הנאצים.

3. אנשים אשר ברחו משטחי הכיבוש. מגרמניה אחרי 1933, מאוסטריה אחרי 1938, ומשאר הארצות לאחר פרוץ המלחמה והכיבוש עד לשמיני במאי 1945.

המבצע "לאסוף את השברים" נועד בכדי לשמר ולהנציח את קורות היהודים בשואה מהתקופה שלפני המלחמה ועד השחרור והחיים בארץ. במבצע זה נאסף כל חומר רלוונטי העוזר להנציח תקופה זו כמו:

מכתבים

מסמכים

חפצים

יומנים

תצלומים

זכרונות

עדויות

שמות

סרטי מקור

יצירות אמנות

כל החומר נאסף ונשמר לעד לאחר קיטלוג וטיפול מתאים והפיכתו נגיש לציבור המבקרים ביד ושם.

בכדי לתאם מסירה של פריטים שבידכם יש לתאם טלפונים במספר: 1-800-25-77-77

פרויקט נותנים יד לניצולי השואה הוא פרויקט שיזמה עמותת אביב לניצולי השואה. על כל הוספת יד צהובה שלכם, תקבל העמותה 5 ש"ח תרומה למען הניצולים. מוזמנים גם אתם לסייע במתן חיים של כבוד ורווחה לניצולי השואה http://aviv.pmtsit.com/

ניתן ליצור קשר עם עמותת "אביב לניצולי שואה" העוסקת במיצוי זכויותיהם של ניצולי השואה בישראל דרך אתר האינטרנט www.avivshoa.co.il

לקבלת פרטים נוספים ניתן להקשיב לתא הקולי בטלפון 072-2424404.

המייל שלהם [email protected]

הנה כמה מספרי טלפון חשובים עבור סיוע לניצולי שואה:

הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל: 03-6090866

מרכז מידע לניצולי שואה בישראל: 03-5194455

לשכה לעינייני פיצויים אישיים בחו"ל: 03-6234100

ועידת התביעות: 03-5194400

הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר: 03-5682651-2

הזכויות לניצולי שואה ילידי צרפת מגיעים לכל מי שלפחות אחד מהוריו גורש מצרפת כתוצאה מרדיפות אנטישמיות בזמן הכיבוש (ואותו הורה נפטר במהלך גירושו), ושהיה לפחות בן 21 בעת גרוש הוריו.

הסיוע שניצולי שואה אלו מקבלים הינו סכום חד־פעמי מממשלת צרפת בסך של כ־27,000 אירו או רנטה חודשית עד סוף החיים בסך של כ־450 אירו לחודש.

באתר המצורף, "אוצר גנוז" תוכלו לעיין במסמכים היסטוריים רבים, מסמכי מינהל ומשפט בתולדות ישראל.

בין החומרים המוצגים בו:

מסמכים מהתקופה עות'מאנית (רשומות הממשל העות'מאני)

מסמכים וחומר תקופת המנדט (רשומות המינהל הבריטי בתקופת המנדט)

מסמכים היסטוריים ומשפטיים של מדינת ישראל

מסמכי בתי משפט

חומר מארכיונים אישיים ואוספים

פרסומים שונים

חקר המשפחה

תיקים בנושא השואה

ספרי הנצחה

כרכי תעודות המדינה

אוסף מפות

אוסף תצלומים

אוסף סרטי קולנוע ווידאו

אוסף הקלטות קול

כדי לגלות מידע על קרובי משפחה מזמן השואה יש להיכנס למאגר קורבנות השואה של יד ושם ולערוך בו חיפוש. באתר פרטים של מיליוני קורבנות ויד שום ממשיכים לחפש מידע ולעדכן את האתר.

עמותת "עמך" מעניקה תמיכה נפשית וחברתית לניצולי שואה ובני ובנות הדור השני. ניתן ליצור קשר דרך האתר המצורף.

בסרטון המצורף תוכלו למצוא הוראות כיצד להדליק נר זיכרון לאדם שנספה בשואה, בפרויקט "לכל שם יש נר".

בלוג בעברית שכולו חומרים וקישורים ופוסטים על השואה - מקור עיוני וחינוכי חשוב ודרך לא פורמלית ולא ממסדית לעיסוק בנושא בצורה עכשווית.