מחסניות הטונרים הממוחזרות זולות בעשרות אחוזים מהמחסניות המקוריות של יצרני המדפסות/פקסים, כמויות פלט ההדפסה זהות, איכות ההדפסה בשחור זהה לחלוטין למקורית ובצבע יכולה במקרה הגרוע ביותר להיות סטייה של עד 5%, שאינה מורגשת כלל ב-99% בהפקות הדפוס הביתיות/משרדיות/מקצועיות.

עקב הגידול בשימוש במדפסות הלייזר נמכרו ונמכרות כמויות אדירות של מחסניות טונרים ורובן מגיעות במקרה הטוב למזבלות הפסולת המוצקה וגורמות ל:

- זיהום סביבתי

- פגיעה באיכות מי התהום (חלחול הפסולת הרעילה)

- פגיעה באטמוספרה וזיהום האוויר (עקב שרפת האשפה)

מחסניות הטונר מורכבות מפלסטיק, מתכות ואבקת צבע (גם במחסנית "ריקה" נשארת עדיין כמות קטנה של אבקה).

אבקת הטונר שהיא חומר המילוי במחסניות משמשת ליצירת הטקסט והתמונות שחור/צבעוני בהדפסה מורכבת ממוצרי לוואי של פטרוליום וכימיקלים רעילים אחרים .

רזרבות חומרי הגלם הולכות ומידלדלות. מחסניות של דגמים ישנים ומחסניות פגומות שאינן ניתנות למיחזור ולהחזרה למעגל המשתמשים, יכולות לתרום למיחזור המתכות והפלסטיק.

רובן ניתנות לשימוש חוזר ותהליך מורכב זה תורם רבות לאיכות הסביבה ואיכות חיינו לכן -נדפיס בלי "לקרוע" את הכיס ונחשוב "ירוק" - נדפיס בצבע - ונשמור על הסביבה למען הדורות הבאים.

הויכוח הארוך על הדיו הממוחזר וכדאיותו גרם למוסף "און ליין" של "מעריב" לבצע השוואה ובדיקה עם מומחים של תוצאות ההדפסה עם דיו מקורי ומחסניות דיו ממוחזר, במדפסות שונות.

התוצאות, לפי יצרנים:
HP - הדיו החילופי השחור נפל אך במעט מהמקורי וזה של DMO אף עלה עליו. בהדפסת צבע - המקורי נמצא עדיף.

Brother (נבדקה CN440 החסכונית) - המומחים לא מצאו הבדל באיכות בין המקורי לדיו התחליפי הממוחזר. הבדלי המחירים: פי 2

Epson (נבדקה המשולבת CX5900) - נמצאה עדיפות ברורה לדיו המקורי, במיוחד בהדפסות צבע, אך כזו שלא מצדיקה מחיר כפול.

Lexmark (נבדקה Z25) - כאן קבעו המומחים פה אחד כי המקור עדיף וכדאי להימנע מתחליפים (בשל הקושי למלא את ראשי ההדפסה של המדפסות מתוצרת זו).

כאשר מדפסת הלייזר מדפיסה חלש מאוד כדאי לפזר את הטונר שאולי נדבק לדפנות המיכל. הוציאו את מיכל הטונר מהמדפסת ונערו אותו מצד לצד ומהגוף והלאה (לקרב ולהרחיק). הכניסו בחזרה וההדפסה אמורה להשתפר. אם לא - סימן שהמיכל גמור.