שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
האם יש חובה לתת דגימות שתן בצה"ל?
מעת לעת, מתבצעות ביחידות הצבא פעולות מנע, במסגרתן מבקשים חיילים ביחידה מסוימת למסור דגימות שתן. מדובר בדגימות אקראיות.
המטרה בפעולות אלה היא הרתעה וגילוי אקראי של חיילים המשתמשים בסמים.
במסגרת פעולות המנע אין חובה על החיילים למסור דגימת שתן. חייל אשר יסרב למסור דגימה אינו חייב לומר את הסיבה שבגללה הוא אינו מעוניין למסור דגימת שתן, הוא לא ייעצר, ואין זכות לעכבו.
יחד עם זאת, סירוב מצדו של חייל למסור דגימת שתן מעורר חשד כנגדו.
ברם, במידה וכנגד חייל יש חשד ספציפי כי הוא משתמש בסמים, מוסמך קש"ב (קצין שיפוט בכיר) המשרת במשטרה הצבאית, להורות לאותו חייל, בצו קש"ב למסור דגימת שתן.
במקרה כזה, על החייל מוטלת חובה למסור דגימת שתן, וסירוב למסור דגימה כאמור מהווה עבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.
סירוב לצו קש"ב יוביל לחקירת מצ"ח, במהלכה ייחקר החייל ויידרש החייל לנמק את סירובו.
יצויין כי ייתכנו מקרים בהם מתבצעת פעולת מנע בה מתבקשים חיילים מסוימים אשר כנגדם יש חשד ספציפי, למסור דגימת שתן במסגרת פעולת המנע, ובמידה והם מסרבים – מוצא כנגדם צו קש"ב, המחייב אותם למסור דגימה.
העבירה של סירוב להיבדק נתפסת, על ידי הפרקליטות הצבאית, כזהה בחומרתה לעבירה של שימוש חד-פעמי בסם מסוכן מסוג קנאביס (מריחואנה, חשיש), ואף רמת הענישה המקובלת בגין עבירות מסוגים אלה הנה דומה.
ההבדל המרכזי בין שתי עבירות אלה הנו כי העבירה של סירוב להיבדק אינה גוררת רישום פלילי, בעוד שהעבירה של שימוש בסם גוררת רישום פלילי.
בכל מקרה בו נתן חייל דגימת שתן והוא חושש לתוצאותיה או במקרה בו סירב חייל להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, זכותו המלאה להיוועץ בעורך-דין בכל שלב, הן לפני, הן במהלך והן אחרי החקירה. גורמי החקירה מחויבים לאפשר לו לממש זכות זו.
מהן זכויותיו של אדם הנחקר פעם ראשונה במשטרה?
אלו הדברים שחשוב לדעת על חקירה לראשונה במשטרה:
1. כאשר אדם מוזמן לחקירה במשטרה זכותו לדעת מדוע זומן (מתן עדות או חקירה באזהרה) ובאיזה עניין ייחקר.
2. זכותו של המוזמן לחקריה לתאם את אופן ההגעה אליה.
3. בתחילת החקירה על החוקר להציג את עצמו, את דרגתו, לפרט את פרטי העבירה וליידע את הנחקר על זכויותיו: זכותו לשתוק, עדכונו שדברים שהוא אומר יוכלו לשמש כראיות נגדו במשפט ושזכותו להתייעץ עם עורך דין לפני ותוך כדי החקירה.
4. שפת החקירה תהיה בשפה שהנחקר מבין ודובר אותה.
5. החקירה מתנהלת לרוב בתחנת משטרה אלא אם הוחלט אחרת מסיבה עניינית כלשהי.
6. החקירה מוקלטת ומצולמת.
7. יהיה תיעוד כתוב של עיקרי החקירה כולל תנועות גוף ותגובות בין החוקר לנחקר שיתבצע סמוך עד כמה שניתן לחקירה.
האם עד יכול להפוך לחשוד במהלך חקירה?
כן, עד עלול להפוך לחשוד במהלך חקירה אם תוך כדי עדותו עולה מידע המפליל אותו או מידע שהוא ביצע אצת העבירה הזו או עבירה אחרת. במקרה כזה משתנה ההליך ממתו עדות לחקירה באזהרה ויש להודיע על כך לנחקר וליידע אותו על זכויותיו כנחקר באזהרה (ראו טיפים בתגית "חקירה, זכויות").
מתי מותר לנחקר במשטרה לראות עורך דין?
לאדם שזומן לחקירה מותר להתייעץ עם עורך דין מיד עם תחילת החקירה, על מנת לקבל החלטות הגיוניות במצב שנוצר. על החוקרים ליידע את הנחקר מיד עם תחילת החקירה על זכותו להיפגש עם עורך דין, אולם הם אינם מחויבים לעצור את החקירה עד הגעת עו"ד. גם לחשודים שלא נעצרו מומלץ להתייעץ עם עורכי דין ולפי החוק, אם אדם יודע מראש שהוא עשוי להיות מוזמן לחקירה, מותר להתייעץ עם עורכי דין עוד בטרם זומן.
מתי מותר לנחקר במשטרה לראות עורך דין?
לאדם שזומן לחקירה מותר להתייעץ עם עורך דין מיד עם תחילת החקירה, על מנת לקבל החלטות הגיוניות במצב שנוצר. על החוקרים ליידע את הנחקר מיד עם תחילת החקירה על זכותו להיפגש עם עורך דין, אולם הם אינם מחויבים לעצור את החקירה עד הגעת עו"ד. גם לחשודים שלא נעצרו מומלץ להתייעץ עם עורכי דין ולפי החוק, אם אדם יודע מראש שהוא עשוי להיות מוזמן לחקירה, מותר להתייעץ עם עורכי דין עוד בטרם זומן.
מי יכול לבצע חקירות פרטיות?
רק חוקר פרטי, בעל רישיון חוקר פרטי ובנוסף (!) בעל רישיון משרד חקירות, יכול לקבל לקוחות לשם ביצוע חקירות פרטיות, מעקבים ועוד.
חוקר פרטי, ללא רישיו משרד חקירות, לא יכול לקבל לקוחות, אלא יכול לעבודות אצל משרדי חקירות פרטיות.
מהו שיבוש הליכי חקירה?
שיבוש הליכי חקירה של חשודים בדבר עבירה לאחר שחרורם מהמעצר הנו עבריה פלילית העלולה לגרום לעונש מאסר בפועל. שיבוש הליכי חקריה כולל את הדברים הבאים:
1. שיחה או מגע של החשוד או אנשים הקשורים אליו עם עדים, כולל ניסיון לשנות את עדותו או לא להעיד.
2. פגיעה בראיות או העלמתן.
3. שינוי או העלמת מסמכים.
4. העלמת רכוש.
5. תיאום גרסאות.
6. הדחת עדים.
מהי חקירה באזהרה?
חקירה באזהרה היא חקירה של אדם החשוד בביצוע עבירה. בחקירה זו המשטרה חייבת לפרט באוזני החשוד את ההאשמות כלפיו ולפרט לו את זכויותיו בחקירה (ראו טיפים בתגית "חקירה, זכויות"), בהם גם זכות השתיקה המקנה לו אפשרות שלא לענות על שאלות.
מהי חקירה שלא באזהרה?
חקירה שלא באזהרה היא חקירה של עד שאינו חשוד. בחקירה מסוג זה חלה על הנחקר חובה להשיב על כל השאלות שנשאל, אלא אם תשובה מסוימת עלולה לגרום להפללתו.
מעת לעת, מתבצעות ביחידות הצבא פעולות מנע, במסגרתן מבקשים חיילים ביחידה מסוימת למסור דגימות שתן. מדובר בדגימות אקראיות.
המטרה בפעולות אלה היא הרתעה וגילוי אקראי של חיילים המשתמשים בסמים.
במסגרת פעולות המנע אין חובה על החיילים למסור דגימת שתן. חייל אשר יסרב למסור דגימה אינו חייב לומר את הסיבה שבגללה הוא אינו מעוניין למסור דגימת שתן, הוא לא ייעצר, ואין זכות לעכבו.
יחד עם זאת, סירוב מצדו של חייל למסור דגימת שתן מעורר חשד כנגדו.
ברם, במידה וכנגד חייל יש חשד ספציפי כי הוא משתמש בסמים, מוסמך קש"ב (קצין שיפוט בכיר) המשרת במשטרה הצבאית, להורות לאותו חייל, בצו קש"ב למסור דגימת שתן.
במקרה כזה, על החייל מוטלת חובה למסור דגימת שתן, וסירוב למסור דגימה כאמור מהווה עבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.
סירוב לצו קש"ב יוביל לחקירת מצ"ח, במהלכה ייחקר החייל ויידרש החייל לנמק את סירובו.
יצויין כי ייתכנו מקרים בהם מתבצעת פעולת מנע בה מתבקשים חיילים מסוימים אשר כנגדם יש חשד ספציפי, למסור דגימת שתן במסגרת פעולת המנע, ובמידה והם מסרבים – מוצא כנגדם צו קש"ב, המחייב אותם למסור דגימה.
העבירה של סירוב להיבדק נתפסת, על ידי הפרקליטות הצבאית, כזהה בחומרתה לעבירה של שימוש חד-פעמי בסם מסוכן מסוג קנאביס (מריחואנה, חשיש), ואף רמת הענישה המקובלת בגין עבירות מסוגים אלה הנה דומה.
ההבדל המרכזי בין שתי עבירות אלה הנו כי העבירה של סירוב להיבדק אינה גוררת רישום פלילי, בעוד שהעבירה של שימוש בסם גוררת רישום פלילי.
בכל מקרה בו נתן חייל דגימת שתן והוא חושש לתוצאותיה או במקרה בו סירב חייל להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, זכותו המלאה להיוועץ בעורך-דין בכל שלב, הן לפני, הן במהלך והן אחרי החקירה. גורמי החקירה מחויבים לאפשר לו לממש זכות זו.
אלו הדברים שחשוב לדעת על חקירה לראשונה במשטרה:
1. כאשר אדם מוזמן לחקירה במשטרה זכותו לדעת מדוע זומן (מתן עדות או חקירה באזהרה) ובאיזה עניין ייחקר.
2. זכותו של המוזמן לחקריה לתאם את אופן ההגעה אליה.
3. בתחילת החקירה על החוקר להציג את עצמו, את דרגתו, לפרט את פרטי העבירה וליידע את הנחקר על זכויותיו: זכותו לשתוק, עדכונו שדברים שהוא אומר יוכלו לשמש כראיות נגדו במשפט ושזכותו להתייעץ עם עורך דין לפני ותוך כדי החקירה.
4. שפת החקירה תהיה בשפה שהנחקר מבין ודובר אותה.
5. החקירה מתנהלת לרוב בתחנת משטרה אלא אם הוחלט אחרת מסיבה עניינית כלשהי.
6. החקירה מוקלטת ומצולמת.
7. יהיה תיעוד כתוב של עיקרי החקירה כולל תנועות גוף ותגובות בין החוקר לנחקר שיתבצע סמוך עד כמה שניתן לחקירה.
כן, עד עלול להפוך לחשוד במהלך חקירה אם תוך כדי עדותו עולה מידע המפליל אותו או מידע שהוא ביצע אצת העבירה הזו או עבירה אחרת. במקרה כזה משתנה ההליך ממתו עדות לחקירה באזהרה ויש להודיע על כך לנחקר וליידע אותו על זכויותיו כנחקר באזהרה (ראו טיפים בתגית "חקירה, זכויות").
לאדם שזומן לחקירה מותר להתייעץ עם עורך דין מיד עם תחילת החקירה, על מנת לקבל החלטות הגיוניות במצב שנוצר. על החוקרים ליידע את הנחקר מיד עם תחילת החקירה על זכותו להיפגש עם עורך דין, אולם הם אינם מחויבים לעצור את החקירה עד הגעת עו"ד. גם לחשודים שלא נעצרו מומלץ להתייעץ עם עורכי דין ולפי החוק, אם אדם יודע מראש שהוא עשוי להיות מוזמן לחקירה, מותר להתייעץ עם עורכי דין עוד בטרם זומן.
חקירה
לאדם שזומן לחקירה מותר להתייעץ עם עורך דין מיד עם תחילת החקירה, על מנת לקבל החלטות הגיוניות במצב שנוצר. על החוקרים ליידע את הנחקר מיד עם תחילת החקירה על זכותו להיפגש עם עורך דין, אולם הם אינם מחויבים לעצור את החקירה עד הגעת עו"ד. גם לחשודים שלא נעצרו מומלץ להתייעץ עם עורכי דין ולפי החוק, אם אדם יודע מראש שהוא עשוי להיות מוזמן לחקירה, מותר להתייעץ עם עורכי דין עוד בטרם זומן.
רק חוקר פרטי, בעל רישיון חוקר פרטי ובנוסף (!) בעל רישיון משרד חקירות, יכול לקבל לקוחות לשם ביצוע חקירות פרטיות, מעקבים ועוד.
חוקר פרטי, ללא רישיו משרד חקירות, לא יכול לקבל לקוחות, אלא יכול לעבודות אצל משרדי חקירות פרטיות.
שיבוש הליכי חקירה של חשודים בדבר עבירה לאחר שחרורם מהמעצר הנו עבריה פלילית העלולה לגרום לעונש מאסר בפועל. שיבוש הליכי חקריה כולל את הדברים הבאים:
1. שיחה או מגע של החשוד או אנשים הקשורים אליו עם עדים, כולל ניסיון לשנות את עדותו או לא להעיד.
2. פגיעה בראיות או העלמתן.
3. שינוי או העלמת מסמכים.
4. העלמת רכוש.
5. תיאום גרסאות.
6. הדחת עדים.
חקירה באזהרה היא חקירה של אדם החשוד בביצוע עבירה. בחקירה זו המשטרה חייבת לפרט באוזני החשוד את ההאשמות כלפיו ולפרט לו את זכויותיו בחקירה (ראו טיפים בתגית "חקירה, זכויות"), בהם גם זכות השתיקה המקנה לו אפשרות שלא לענות על שאלות.
חקירה שלא באזהרה היא חקירה של עד שאינו חשוד. בחקירה מסוג זה חלה על הנחקר חובה להשיב על כל השאלות שנשאל, אלא אם תשובה מסוימת עלולה לגרום להפללתו.
