הזקום המצרי הוא עץ קוצני ירוק עד, משפחת זוגניים. אופייני לסוואנות של האזור הסודני. בארץ גדל לאורך בקע ים המלח ובנאות מדבר. העץ היה קדוש בעיני המצרים הקדמונים ונחשב סמלו של האל תחות – סופר האלים, אלוהי המדע והאמנויות, רושם המעשים ומודד הזמן. במצרים נהגו לרשום על עלי זקום את שמות ומעשי המלכים והכהנים כסגולה לחיי נצח. מזרעי העץ מופק שמן למאכל ולרפואה. הפרי מר ושימש מזון לעבדים באפריקה – מכונה "תמר העבדים".