בדרכים הבאות תוכלו להיפטר מהתגובות הזועמות כלפי ילדיכם:

1. בקרה יומיומית: רשמו מצבים יומיומיים המועדים לתגובות זעם שלכם ובדקו בסוף כל יום איפה טעיתם.

2. תרגול תגובה: לפני מצב שמועד לאבדן שליטה הכינו תגובה רצויה ויעילה למצב.

3. תגובה בולמת: הגיבו מיד כשמתחילים ניצני ההתנהגות המוכרת כבעייתית ולא אחרי שהמצב החמיר ואתם כבר עצבניים ופחות שקולים.

4. הכנה לאירועים צפויים: להכין את הילד לאירועים ולחזור על הההתנהגות המצופה מהם לפני אירועים מועדים לפורענות.

5. חיזוק הילדים בתגובות רצויות: שבחו את הילדים בכל פעם כשהילד נוהג נכון אפילו בדברים זעירים, באותם מצבים מועדים לפורענות.

6. היוועצות במומחה: במידה והמצב חמור אל תנסו לפתור אותו לבד וממש כמו פנייה לרופא בעת בעיה בריאותית פנו ליועץ חינוכי להתנהגות ילדים.

התקפי זעם אצל ילדים ופעוטות יכולים להוציא גם את ההורים הרגועים ביותר משלוותם ולמרות זאת מוטב כי תנהגו באיפוק ובשליטה עצמית, כדי שילדכם ירגיש מוגן ונתמך. טוב תעשו אם תגיבו כך:

1. אל תתרחקו מהילד כדי שלא ירגיש נעזב ונטוש בנוסף לסערת הרגשות שגם כך מתחוללת אצלו.

2. הרחיקו מהילד חפצים העלולים לפגוע בו בזמן ה"התקף".

3. שמרו על קור רוח ושלווה, אל תרימו את הקול.

4. הימנעו מלכעוס על הילד, כעס רק יחמיר את המצב.

5. אל תסכימו לתת לו את מבוקשו רק "כדי שירגע", מאחר וכך הוא ילמד שהוא משיג את מבוקשו ע"י התפרצויות אלה.

6. בחלוף הסערה, דברו עם ילדכם בצורה רגועה ולא שיפוטית, הסבירו לו בקצרה שישנן דרכים אחרות לפתור בעיות תוך מתן דוגמאות מעטות ותנו אמפטיה לרגשותיו.

כך יש להגיב כשילד כועס מאוד:

1. לכבד את רגשותיו ולא להטיף לו

2. לא להשיב לו בצעקות וזעם אלא לשלוט בקול ולשוחח עמו בשקט

3. כדאי להתכופף אליו כשמדברים אתו, הדבר יוצר קרבה ופחות ריחוק

4. לתת לגיטימציה לכעס ולהסביר לו בשקט שמה שקורה לו עכשיו זה שהוא כועס מאוד

5. במידה והילד השליך חפצים תוך כדי הכעס, דרשו ממנו לאסוף אותם

6. למדו אותו דרכים להירגע (שתיית מים קרים, נשימות עמוקות, מקלחת וכדומה)

7. תנו חיבוק חם ואוהב