לפי הספר "ארבע ההסכמות", המיטב שלנו אינו זהה בנסיבות, מצב בריאותי, שעות או מצבי רוח משתנים. הבה נשתדל לעשות בכל הנסיבות את הטוב ביותר האפשרי ונימנע משיפוט עצמי, חרטה והלקאה עצמית. הבה נקדיש את תשומת ליבנו למצבנו עכשיו ונעשה את המיטב! - זו תחילתה של הבנה, תחילתו של חלום.

לפי הספר "ארבע ההסכמות", ההנחה הבעייתית של רוב האנשים היא שכולם רואים את הדברים כמוהם, חושבים, מחליטים ומרגישים כמותם. מכאן שאנו חוששים להיות עצמנו כי הרי אחרים יצחקו, ילעגו, ישפטו ויאשימו אותנו. זה בראש שלנו ואם לא נעשה זאת על אחרים יקל עלינו להאמין שהם לא יעשו זאת לנו. ואם הם כן, למי אכפת בכלל?!

לפי הספר "ארבע ההסכמות", הנחות הן בעייתיות מפני שאחרי שאנו מניחים אותן, אנו מתחילים להאמין שהן האמת הצרופה. אחרי הנחה שגויה שעשינו, כשמישהו חושב אחרת ממנה, אנחנו לוקחים את זה אישית ומגיבים בשלילת האמת שלו ובריב מיותר.

לפי הספר "ארבע ההסכמות", אהבה אמיתית היא לקבל את האחר מבלי לרצות לשנות אותו או אותה, כי אם היינו מחבבים אותם אז לא היינו רוצים לשנותם כל כך. אם יש שם צורך בכאלה שינויים אז אולי עדיף מלכתחילה לחפש מישהו שלא נרגיש צורך לשנות.

בכדי לשמור על חברויות בריאות מציעים לנו בספר "ארבע ההסכמות", בואו נשתחרר מהצורך להיות צודקים! כשאנו מאמינים במשהו ומניחים שאנו צודקים, אנו עלולים להרוס קשרים ואפילו חברויות כדי להגן על דעתנו. אנחנו לא הכנסייה ולא האינקוויזיציה וממש לא חייבים להיות צודקים ולהגן בכל מחיר על האמונה שלנו!

לפי הספר "ארבע ההסכמות", על מנת להגדיל את הסיכוי לקבל מה שאנו רוצים הבה נאמר מה אנו רוצים, גם אם נקבל תשובה שלילית. הבה לא נניח שאחרים יודעים, יכולים לדעת או חייבים לדעת מה אנו רוצים, ובאותה מידה נקבל שאחרים גם הם אומרים מה רצונם ושלנו מותר להסכים או לסרב.

לפי הספר "ארבע ההסכמות", כשאנחנו חשופים ולוקחים דברים אישית, דעה אחת קטנה יכולה להרעיל את כל תפיסתנו והדעה שלנו. הבה נסרב ללגום מכוס התרעלה של הלקיחה האישית ללבנו, של מה שאחרים אמרו או עשו. זה לא אישי ואלו לא אנחנו שם, אלא הם!

כך מסבירים בספר "ארבע ההסכמות" את השימוש הנכון בכוחה של המילה: הבה נאמר רק את מה שאנו מתכוונים אליו. בואו נימנע מרכילות על אחרים או דיבורים של הלקאה עצמית, כנגד עצמנו! הבה נשתמש בכוח המילה בשביל אמת ואהבה!

לפי הספר "ארבע ההסכמות", כשאנו מסרבים לקחת הכל אישית, אנו נמנעים מכאבי לב רבים בחיינו. מקנאה לכעס ועד לעצב - הדברים הללו פשוט ייעלמו אם לא ניקח דברים אישית.

לפי הספר "ארבע ההסכמות", כשאנו שומרים על טוהר המילה, מוחנו אינו בשל למילים של פחד, אלא רק למילים של אהבה.

לפי הספר "ארבע ההסכמות", עדיף שנשאל שאלות מאשר שנניח הנחות. הבה נתאמץ ונגייס את האומץ לשאול שאלה, כי ברוב המקרים קבלת תשובה וידיעת האמת תשחרר אותנו מהצורך להניח הנחות.

לפי הספר "ארבע ההסכמות", הקסם שיש לנו מבוסס על מילותינו. המילים הללו יכולות להטיל כישוף על האחר או לשחררו מכישוף. הבה נהיה המשחררים מכישוף, המעניקים קסם וברכה לאנשים!

לפי הספר "ארבע ההסכמות", על ידי חזרה מתמדת על עשיית הטוב ביותר שלנו, נרכוש כלים של מצוינות ושינוי שיאפשרו לנו ללמוד להשתנות גם בהסכמות האחרות, של הימנעות מהנחות, לקיחת דברים לא-אישית ושימוש במילים ושפה ראויות.

לפי הספר "ארבע ההסכמות", כדאי להתעלם ממה שאחרים חושבים על מעשינו ומחשבותינו ולא לקחת את דעתם באופן אישי. דעתם מבוססת על מי שהם ומה שהם מאמינים בו ולכן היא לא קשורה בנו אלא בהם ורק בהם.

לפי הספר "ארבע ההסכמות", אם נאהב את עצמנו, האהבה הזו תעבור גם ביחסינו עם הסובבים אותנו והיא תזמין אהבה גם מהם.

הבה נכבד את מי שאנחנו! בואו נבטא את החלומות שלנו ונפעל עבורם ולהגשמתם, כי בפעולה אנחנו מגשימים את מי שאנחנו ומי שנועדנו להיות, כך מסביר לנו הספר "ארבע ההסכמות" את הדרך להגשמה אישית.

לפי הספר "ארבע ההסכמות", אם נדע לא לקחת אישית את הרכילות של אנשים עלינו, נהפוך להיות מחוסנים מהרוע והארס שלהם ולפרוח, במקום לטבוע בהם.

בספר "ארבע ההסכמות" מוסבר שהאגואיזם הכי גדול הוא לקחת דברים אישית, כי כשאנו לוקחים דברים אישית, אנו מניחים שהכל, אבל ממש הכל, הוא עלינו וקשור בנו.

לפי הספר "ארבע ההסכמות" מילותינו יכולות ליצור את החלום המקסים ביותר או להרוס את כל מה שמסביבנו. טוהר המילה יאפשר ליצור רק אהבה, יופי וגן עדן על האדמה!

לפי הספר "ארבע ההסכמות", כשאנו מדברים ביושר ובפתיחות, לא ניאלץ להניח הנחות לגבי מחשבותיהם ודעותיהם של הסובבים אותנו, כשלא נניח הנחות, נוכל לתקשר בצורה הטובה והנקייה ביותר עם אחרים.

לפי הספר "ארבע ההסכמות", כל אדם חי בראשו את הסרט שלו. הסרט שלהם הוא אחר משלנו. לכן לא כדאי לקחת דברים אישית, כי האחרים הם בסרט שלהם ולא הרשעים בסרט שלנו.