הטוב ביותר שתוכלו לעשות הוא לנהוג בילד בסובלנות ואמפטיה ובכך לפתח תכונות אלה אצלו ולרסן את התוקפנות הטבעית שלו. ילדכם נמצא עדיין, כפי הנראה, בשלב שבו הוא עדיין מרוכז בעצמו ובמשחקיו.

בזמן כלשהו בשנה השלישית לחייהם, מתחילים הפעוטות את השלב החברתי בהתפתחותם, שלב בו הם מתחילים לשחק ביחד ובתיאום (בעבר שיחקו זה ליד זה ועתה - זה עם זה). לגיל זה אופייניים משחקי "כאילו" - רופא, בנאי, טבח וכדומה - המפתחים כישורים חברתיים ודמיון, ומשחקים מורכבים ומבוססי שיתוף והדדיות.

על אף שלרוב מתחיל השינוי בגיל שנתיים, חשוב לזכור שלכל ילד קצב התפתחות משלו.

בכל מקרה, חשוב לדעת שעד גיל 5 אמורה התוקפנות וההתרכזות של הילד בעצמו, להתחיל להיעלם, לטובת התנהגות חברתית ואמפטית שמאופיינת, בין השאר, בתוקפנות ההולכת ומתרסנת ובגילויי רגישות לכאב של ילד או אדם אחר.

מגיל 6 מומלץ לעודד אותם להשתתף בחוגי יצירה וספורט - שם יפגשו חברים בגילם, להזמין חברים אליכם ולתאם שילדכם יוזמן אליהם ולהזמין חבר איתו לטיול שבת או להליכה לקניון.

מעבר לכך, כדי לאפשר לו לתפוס מקום בין חבריו, חשוב לחזק את הבטחון של הילד בערכו (מחמאות רבותי, מחמאות! - תנו לו משימות וחזקו את ביצועיו במילויין) וביכולתו להתמודד עם קשיים בעצמו - אל תעזרו לו בכל החלטה וביצוע משימה - הוא יכול לבד!

נזירים מתבודדים אפשר למצוא ב "מבדד נטופה" והוא מצוי ליד מצפה הררית שבגוש שגב. זוהי כנסייה חבויה במערה וקבוצת נזירים מתבודדים שאפשר לדבר אתם על החיים. מוגבל לשעות 08:00 - 12:00 וסגור בימי א' ושבת.