כך תוכלו אתם הורים לגרום לילדיכם להקשיב לכם:

ליצור עם הילד קשר עין - לא לדבר מאחורי גבו, לא לצעוק מחדר לחדר, לוודא שהוא שם לב שמדברים אליו

לדבר עם הילד בזמנים שהוא פנוי לקלוט - לא בזמן לחץ, לא כשממהרים, לא כשהוא מאוד עייף או מאוד רעב

דברו ברור - היו בהירים בדבריכם ואל תאריכו בדברים, העבירו מסר קצר וברור

שוחחו ואל תכפו - שימו לב לאופן הדיבור שלכם. אך תהיו מפקדים המנחיתים הוראות, היו הורים המדברים עם ילדם

שמרו על שפה נאותה - כבדו את הילד גם אם אתם כועסים עליו, כך המסר יעבור טוב יותר וגם תרוויחו מתן דוגמה אישית של איפוק ושליטה בכעס

הנה 11 דרכים בהם תוכלו כהורים לסייע לילדים ובני נוער אשר נמצאים במצוקה רגשית בעזרת תקשורת נכונה:

1. שאלו שאלות פתוחות המזמינות שיתוף ומעודדות את הילד לחלוק אתכם את אשר על ליבו ולא שאלות שהתשובות עליהן יסתכמו ב"כן" ו"לא".

2. הקשיבו והעבירו את התחושה שאתם מקשיבים. הנהנו בראשכם, חייכו, שאלו שאלות בנוגע לנאמר. הימנעו משיפוטיות ומביקורת.

3. הביעו אמפתיה ע"י אמירות כמו "אני מבינה אותך" וכדומה, אך עשו הכל כדי לא להיות אמוציונליים יתר על המידה ולהראות גילויי חרדה.

4. הראו לילד שאתם מקבלים את דבריו ע"י שיקוף. עשו זאת ע"י כך שתחזרו על מה שהוא או היא אמרו. לדוגמה: "אני מבינה שאת מרגישה ש..."

5. עודדו אותם להגיע לפתרון מבלי למצוא את הפתרונות במקומם. הדבר מעודד את תחושת המסוגלות שלהם. עזרו לילדים להגיע אל הפתרון הנכון עבורם כשאתם מעודדים בדרך.

6. כבדו את תחושות הילד ומצוקתו. אל תראו חוסר סבלנות ואל תציעו להחליף נושא. כמו כן הימנעו מלהגיד "יהיה בסדר" וביטויים העלולים לייצר תסכול, חוסר אונים ואף עלבונות.

7. שימו את הילד או הילדה במרכז והימנעו מלהעביר אל עצמכם את השיחה. מבוגרים נוטים לא פעם לספר מה הם היו עושים או כמה קשה היה להם. פעמים רבות זה רק עלול לגרום תחושה של הקטנה וחוסר תשומת לב למצוקת הילדים.

8. הימנעו מוויכוחים ושיפוטיות.

9. אל תטיפו מוסר. הטפת מוסר גורמת להתגוננות ורגשות אשם.

10. הימנעו מציניות ולעג. הללו רק יעצימו פגיעה בערך העצמי וחוסר הערכה עצמית.

11. היו הורים ולא מאבחנים. אל תזהו את הבעיה ותנתחו אותה. הדבר לרוב גורם לתחושות של תסכול ואיום ואינו מקדם דבר.