הנה מספר הצעות של שי זילברבוש לעבודה משותפת של הורים ותינוקותיהם, כפי שפורסמו בעבר במגזין "הורים וילדים":

1. בעת שכיבה על הגב: לקרב את פני ההורה לפניו של התינוק, כדי שיושיט ידיו אל פני ההורה. בכך מסייעים להושטת הידיים ולהתארכותן, גבר שיוביל, בשלב מאוחר יותר, להושטת ידיו של התינוק לעבר כפות רגליו שלו.

2. אפשר להחזיק את כפות רגליו של התינוק כשהן פונות אל התקרה ולגרות אותו, בעזרת צעצוע, כדי שיושיט ידיו לעבר כפות הרגליים - עד שיאחז בהן. תהליך זה מוביל להתעגלות הגב, והתעגלות זו משינה ומשרתת את היכולת להרים את הראש בשכיבה על הבטן.

3. חשוב להבין את הקשר בין בעיות נשימה, כאבי בטן ומים - לבין עיכוב בהתפתחות. חשוב ללמד את המערכת לא להתקשות כתוצאה מכך.

4. השימוש במנשא במצבים אלה הוא אופטימלי, ויש בו יתרון אדיר לקידום בהתפתחות. בתוך המנשא פוחתת הנוקשות התנועתית ונוקשות השרירים. ההתפתחות התנועתית טובה הרבה יותר כשהגוף אינו נוקשה, אלא גמיש יותר.

5. גירוי תחושתי על ידי טפיחות, בעיקר באזור שבין השכמות, תוך שימוש בקול לצורך הרגעה (שירה, מלמול). הטפיחות נפלאות להרפיית שרירי הגב ולהפחתת הלחץ בבטן.

בכל גיל יש לעמוד על שלכם ולא לאפשר לו להכתיב לכם את דרישותיו. אל תיכנסו ללחץ מהבכי והצרחות. נסו להרגיעו אך מבלי לוותר ולהיכנע לדרישות שלו. אם זה לא עוזר פשוט התעלמו מהתנהגותו ובאסרטיביות המשיכו לקחת אותו עמכם (גם אם ישתטח על הרצפה ויצרח..). זכרו שהתנהגותו לא מעידה על היותכם הורים לא מוצלחים, זהו שלב בהתפתחותו. אם תוותרו תגלו שהוא מאמץ את דפוסי ההתנהגות הללו ותהיו עבדים שלו לתמיד ובתקופת ההתבגרות, כשמתחזקים קווי האופי הרגילים של הילד, הוא עלול להפוך לדיקטטור ולא תוכלו לשלוט בביטחונו (נהיגה מסוכנת ברכב, למשל, או סמים מסוכנים) וביחסיו עם הסביבה (עד למקרים חמורים של פשיעה).

בדיבור עם ילדנו כדאי להקפיד על הדברים הבאים:

1. כפי שאנו רגילים לדבר אחד אל השני, ולא במילים "מתיילדות".

2. להקפיד דווקא עם הילדים על שפה נאותה וללא שגיאות.

3. לא מומלץ לדבר בשפה מרובת סלנג וביטויים "מגניבים".

4. מצד שני, שפה גבוהה או ספרותית מדי, גם היא לא מומלצת, כי ילד שמפנים ומדבר כך עם חבריו, יזכה לביקורת רבה ולעג מכיוונם.

5. לילדים יותר צעירים מספיקים משפטים קצרים וברורים.