שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך נראה העוף סיקסק?
הסיקסק הוא ציפור גדולה יחסית, הנמצאת בעיקר בנופי מים, בחופים, גדות נחלים ושדות רטובים בכל הארץ. בן משפחת חופמיים. צבעיו, שחור-חום ולבן בדגם מאד ניגודי. הוא נוטה להיות טריטוריאלי, ושומר על נחלתו בתקיפות. בהתקרב פולש, עוף או אדם, מבצע הסיקסק מעוף תוקפני מלווה בקולות אזהרה חדים ןאף בנקירה, עד שהוא מצליח להבריח את הפולש. קינו הוא גומה על הקרקע, שבתוכה מוטלות 4 ביצים. כשבוקעים האפרוחים מהביצים, הם כבר מסוגלים לנוע ולהסתתר. בעת סכנה רצים או קופאים האפרוחים במקומם וההורים צוללים מעל לאויב להבריחו.
כיצד מצלמים ציפורים?
ציפורים זה אחד הנושאים הכי מאתגרים לצילום, הן מאוד פחדניות ובדרך כלל גם קטנות.
דרושים לנו שני מרכיבים עיקריים לצילום ציפורים: עדשת טלה רצינית ויכולת להתקרב אליהן בשקט.
עדשה טלסקופית רצוייה היא מעל 400 מ"מ כאשר בתקציב הנמוך מומלצות הסיגמא 50-500 והטמרון 200-500 ובתקציבים הגבוהים יותר עדשות כמו ה-600 F/4 שצלמים מזילים ריר רק מהמחשבה עליה ;)
החלק השני הוא היכולת להתקרב - יכולת זו נועדה לאפשר לצלם מקרוב כי המטרה היא לראות "נוצה-נוצה" של הציפור. ניתן לעשות זאת ע"י צילום מתוך האוטו (הרבה יותר קל להתקרב כך) או ע"י הקמת מארב מתוך אוהל אשר גוזרים חור לעדשה באחת מפאותיו.
איך נראה התמירון?
התמירון הוא עוף גדות מסידרת חופמאים, הניכר ברגליו הארוכות, כקביים. בזכותם הוא ניצב במים עמוקים יותר מיתר בני משפחתו. צבעו שחור-לבן, ובעת מעוף בולטים רגליו האדומות. מוצאים אותו בבריכות, גדות נחלים ושדות לחים. את הקנים התמירונים בונים בתוך בריכות, על מצבורי עשבים שהם אוספים.
איך נראה החנקן אדום-הגב?
החנקנים הם ציפורי-שיר, ממשפחת החנקניים. להם מנהג מגונה. הם תוקפים לטאות וחרדונים, ושופדים אותם על קוצים או גדרות תייל, שמהם הן מורידים נתחים בעת הצורך. החנקן אדום-הגב, אינו הנפוץ בכולם. הוא צבעוני, וניכר בצבע האפור של הראש, והחום-אדמדם של גבו. ציפור נודדות החולפת בארץ, ונראית לאורך בקעת הערבה והירדן.
איך נראית הציפור מיינה מצויה?
המיינה המצויה היא ציפור ממשפחת הזרזירים, הידועה גם בשם מאינה הודית. הופיעה לראשונה בישראל בעשור האחרון בפארק הירקון בתל-אביב. מאז מתפשטת לאזורים רבים במרכז הארץ. זוללת מכל הבא לפה - פירות, טרף חרקים ואף עופות קטנים, כמו גוזלים של עופות אחרים. ציוצה חזק ונוכחותה בולטת. קיימת סברה שהיא דוחקת ציפורים אחרות ותופסת את מקומן.
איך נראית חסידה שחורה?
את החסידה הלבנה מכיר כל אחד. החסידה השחורה כהה ממנה. היא שחורה מגבה ורק גחונה לבן. נדירה יותר מקרובתה, וכמותה נודדת אך במספרים קטנים יותר, וחסידות מעטות נשארות לחרוף בה בחורף. היא איננה מקננת על גגות בתים באירופה, אלא בנקיקי סלעים ועל צמרות עצים. בת למשפחת חסידתיים.
איך נראית הציפור טריסטרמית?
הטריסטרמית היא ציפור ממשפחת הזרזירים, הקרויה על שמו של חוקר אנגלי בשם טריסטרם, שחקר ותאר במאה ה-19 את בעלי החיים בארץ ישראל. צבע הזכר שחור, ואילו הנקבה אפורה. במעופה נחשף הצבע הכתום של נוצות הכנף שלה. לא פחות בולט הציוץ השרקני של להקות הטריסטרמיות החולפון בשריקה, או נעמדות על עצים. יציבה באזורי הערבה וים המלח ועד הגולן.
איך נראית חוחית?
ציפור שיר (סיווג הכולל את כל הציפורים הקטנות המשמיעות קולן להכרזה טריטוריאלית) קטנה, שהולכת ונעלמת מנופינו. זוהי ציפור יפהפיה, הניכרת בכתם האדום שעל צידי ראשה, המשלים פסיפס צבעים של צהוב, חום, שחור ולבן. נמנית על שפחת הפרושיים, שרובם אוכלי זרעים, ומתמחה בזרעי המורכבים הקוצניים (ברקן, גדילן וכו'). בשל יופיה נהגו הערבים לצוד אותה ולכלוא אותה בכלובים למכירה. כיום אסור המנהג הזה, אך התחרות עם עופות אחרים - עורבים, בולבולים וכו' - גרמה לצמצום במספר החוחיות.
איך נראה החנקן הגדול?
החנקנים הם ציפורי-שיר, ממשפחת החנקניים. החנקן הגדול הוא הטיפוסי ביניהם. הוא תוקף לטאות וחרדונים, ושופדם על קוצים או גדרות תייל, המשמים לו מזווה. ניכר בצבעו האפור-לבן עם כתמים שחורים. ציפור יציבה הנראית בכל חלקי הארץ בשדות וחורשים.
הסיקסק הוא ציפור גדולה יחסית, הנמצאת בעיקר בנופי מים, בחופים, גדות נחלים ושדות רטובים בכל הארץ. בן משפחת חופמיים. צבעיו, שחור-חום ולבן בדגם מאד ניגודי. הוא נוטה להיות טריטוריאלי, ושומר על נחלתו בתקיפות. בהתקרב פולש, עוף או אדם, מבצע הסיקסק מעוף תוקפני מלווה בקולות אזהרה חדים ןאף בנקירה, עד שהוא מצליח להבריח את הפולש. קינו הוא גומה על הקרקע, שבתוכה מוטלות 4 ביצים. כשבוקעים האפרוחים מהביצים, הם כבר מסוגלים לנוע ולהסתתר. בעת סכנה רצים או קופאים האפרוחים במקומם וההורים צוללים מעל לאויב להבריחו.
ציפורים זה אחד הנושאים הכי מאתגרים לצילום, הן מאוד פחדניות ובדרך כלל גם קטנות.
דרושים לנו שני מרכיבים עיקריים לצילום ציפורים: עדשת טלה רצינית ויכולת להתקרב אליהן בשקט.
עדשה טלסקופית רצוייה היא מעל 400 מ"מ כאשר בתקציב הנמוך מומלצות הסיגמא 50-500 והטמרון 200-500 ובתקציבים הגבוהים יותר עדשות כמו ה-600 F/4 שצלמים מזילים ריר רק מהמחשבה עליה ;)
החלק השני הוא היכולת להתקרב - יכולת זו נועדה לאפשר לצלם מקרוב כי המטרה היא לראות "נוצה-נוצה" של הציפור. ניתן לעשות זאת ע"י צילום מתוך האוטו (הרבה יותר קל להתקרב כך) או ע"י הקמת מארב מתוך אוהל אשר גוזרים חור לעדשה באחת מפאותיו.
התמירון הוא עוף גדות מסידרת חופמאים, הניכר ברגליו הארוכות, כקביים. בזכותם הוא ניצב במים עמוקים יותר מיתר בני משפחתו. צבעו שחור-לבן, ובעת מעוף בולטים רגליו האדומות. מוצאים אותו בבריכות, גדות נחלים ושדות לחים. את הקנים התמירונים בונים בתוך בריכות, על מצבורי עשבים שהם אוספים.
החנקנים הם ציפורי-שיר, ממשפחת החנקניים. להם מנהג מגונה. הם תוקפים לטאות וחרדונים, ושופדים אותם על קוצים או גדרות תייל, שמהם הן מורידים נתחים בעת הצורך. החנקן אדום-הגב, אינו הנפוץ בכולם. הוא צבעוני, וניכר בצבע האפור של הראש, והחום-אדמדם של גבו. ציפור נודדות החולפת בארץ, ונראית לאורך בקעת הערבה והירדן.
הגדרת ציפורים
המיינה המצויה היא ציפור ממשפחת הזרזירים, הידועה גם בשם מאינה הודית. הופיעה לראשונה בישראל בעשור האחרון בפארק הירקון בתל-אביב. מאז מתפשטת לאזורים רבים במרכז הארץ. זוללת מכל הבא לפה - פירות, טרף חרקים ואף עופות קטנים, כמו גוזלים של עופות אחרים. ציוצה חזק ונוכחותה בולטת. קיימת סברה שהיא דוחקת ציפורים אחרות ותופסת את מקומן.
את החסידה הלבנה מכיר כל אחד. החסידה השחורה כהה ממנה. היא שחורה מגבה ורק גחונה לבן. נדירה יותר מקרובתה, וכמותה נודדת אך במספרים קטנים יותר, וחסידות מעטות נשארות לחרוף בה בחורף. היא איננה מקננת על גגות בתים באירופה, אלא בנקיקי סלעים ועל צמרות עצים. בת למשפחת חסידתיים.
הטריסטרמית היא ציפור ממשפחת הזרזירים, הקרויה על שמו של חוקר אנגלי בשם טריסטרם, שחקר ותאר במאה ה-19 את בעלי החיים בארץ ישראל. צבע הזכר שחור, ואילו הנקבה אפורה. במעופה נחשף הצבע הכתום של נוצות הכנף שלה. לא פחות בולט הציוץ השרקני של להקות הטריסטרמיות החולפון בשריקה, או נעמדות על עצים. יציבה באזורי הערבה וים המלח ועד הגולן.
ציפור שיר (סיווג הכולל את כל הציפורים הקטנות המשמיעות קולן להכרזה טריטוריאלית) קטנה, שהולכת ונעלמת מנופינו. זוהי ציפור יפהפיה, הניכרת בכתם האדום שעל צידי ראשה, המשלים פסיפס צבעים של צהוב, חום, שחור ולבן. נמנית על שפחת הפרושיים, שרובם אוכלי זרעים, ומתמחה בזרעי המורכבים הקוצניים (ברקן, גדילן וכו'). בשל יופיה נהגו הערבים לצוד אותה ולכלוא אותה בכלובים למכירה. כיום אסור המנהג הזה, אך התחרות עם עופות אחרים - עורבים, בולבולים וכו' - גרמה לצמצום במספר החוחיות.
החנקנים הם ציפורי-שיר, ממשפחת החנקניים. החנקן הגדול הוא הטיפוסי ביניהם. הוא תוקף לטאות וחרדונים, ושופדם על קוצים או גדרות תייל, המשמים לו מזווה. ניכר בצבעו האפור-לבן עם כתמים שחורים. ציפור יציבה הנראית בכל חלקי הארץ בשדות וחורשים.
איך נראה הקורא?
ציפור מדברית יציבה ממשפחת פסיוניים. עוף קרקע אוכל זרעים, הנע בדרך כלל בהליכה. תעופתו כבדה ורועשת, רק לצורכי בריחה. נבדל מקרובת משפחתו החוגלה, הנפוצה בחבלים הצפוניים יותר של הארץ בחדגוניות צבעיה. הזכר יותר צבעוני מהנקבה. בולטים קרום האוזן הלבן ונוצות ורודות בכנף. מהביצים המוטלות בקן על הקרקע בוקעים אפרוחים, ההולכים מיד בעקבות האם.
ציפור מדברית יציבה ממשפחת פסיוניים. עוף קרקע אוכל זרעים, הנע בדרך כלל בהליכה. תעופתו כבדה ורועשת, רק לצורכי בריחה. נבדל מקרובת משפחתו החוגלה, הנפוצה בחבלים הצפוניים יותר של הארץ בחדגוניות צבעיה. הזכר יותר צבעוני מהנקבה. בולטים קרום האוזן הלבן ונוצות ורודות בכנף. מהביצים המוטלות בקן על הקרקע בוקעים אפרוחים, ההולכים מיד בעקבות האם.
איך נראית הציפור שחור-זנב?
ציפור זו מקורבת מאד לסלעיות. נמנית על משפחת הקיכליים. סימנה: גוף אפור אחיד, אך זנב שחור מובהק. בעת שהיא נוחתת ממעופה, או מתגלה היא פורשת את זנבה ושומטת כנפיה, במעין איתות והצהרת בעלות על נחלתה, כנגד בני מינה. יציבה, כלומר אינה נודדת אלא חיה בקביעות בצל עצי שיטה בערבה, בנגב המרכזי והדרומי ואף בבקעת הירדן.
ציפור זו מקורבת מאד לסלעיות. נמנית על משפחת הקיכליים. סימנה: גוף אפור אחיד, אך זנב שחור מובהק. בעת שהיא נוחתת ממעופה, או מתגלה היא פורשת את זנבה ושומטת כנפיה, במעין איתות והצהרת בעלות על נחלתה, כנגד בני מינה. יציבה, כלומר אינה נודדת אלא חיה בקביעות בצל עצי שיטה בערבה, בנגב המרכזי והדרומי ואף בבקעת הירדן.
איך נראית הציפור סלעית לבנת-כנף?
סלעית לבנת-כנף היא מהיפות בציפורי המדבר. נמנית על משפחת הקיכליים. סימנה: כנפיים שחורות על רקע של בטן לבנה. כתם לבן מופיע על הכנף בתעופה. יציבה, כלומר אינה נודדת ככמה מיני סלעית אחרים, אלא חיה לאורך כל השנה בנגב המרכזי והדרומי. באזור אילת היא מוחלפת על ידי סלעית שחורת-בטן. צבעיה מהווים ניגוד לחדגוניות נוף המדבר.
סלעית לבנת-כנף היא מהיפות בציפורי המדבר. נמנית על משפחת הקיכליים. סימנה: כנפיים שחורות על רקע של בטן לבנה. כתם לבן מופיע על הכנף בתעופה. יציבה, כלומר אינה נודדת ככמה מיני סלעית אחרים, אלא חיה לאורך כל השנה בנגב המרכזי והדרומי. באזור אילת היא מוחלפת על ידי סלעית שחורת-בטן. צבעיה מהווים ניגוד לחדגוניות נוף המדבר.
איך נראה שחף צר-מקור?
שחף צר-מקור הוא עוף מים וגדות ממשפחת שחפיים. סימניו: גוף אפור-בהיר ומקור ארוך יחסית, שקצהו מאדים. נראה בעיקר בחופי הים התיכון ומפרץ אילת, ובבריכות מלוחות. קל לטעות בינו לבין שחף האגמים. אך האחרון ניכר בקיף בראשו השחור. ציפור נודדת, החולפת בשמינו אך אוכלוסיה קטנה ממנה נשארת בארץ בחורף.
שחף צר-מקור הוא עוף מים וגדות ממשפחת שחפיים. סימניו: גוף אפור-בהיר ומקור ארוך יחסית, שקצהו מאדים. נראה בעיקר בחופי הים התיכון ומפרץ אילת, ובבריכות מלוחות. קל לטעות בינו לבין שחף האגמים. אך האחרון ניכר בקיף בראשו השחור. ציפור נודדת, החולפת בשמינו אך אוכלוסיה קטנה ממנה נשארת בארץ בחורף.
איך נראית סלעית שחורת-בטן?
סלעית שחורת בטן, כסלעית לבנת-הכנף, אף היא שוכנת מדבר. נמנית על משפחת הקיכליים. סימנה: כנפיים ובטן שחורות, לבן הוא בעיקר הזנב, שאף הוא שחור המרכזו, כסימן איתות לבני מינה. יציבה, כלומר אינה נודדת ככמה מיני סלעית אחרים, אלא חיה לאורך כל השנה בנגב הדרומי. בהר הנגב היא מוחלפת על ידי סלעית לבנת-כנף. היא נוטה להתקרב לבני אדם, לצוד חרקים ולאכול שיירי מזון בחניונים.
סלעית שחורת בטן, כסלעית לבנת-הכנף, אף היא שוכנת מדבר. נמנית על משפחת הקיכליים. סימנה: כנפיים ובטן שחורות, לבן הוא בעיקר הזנב, שאף הוא שחור המרכזו, כסימן איתות לבני מינה. יציבה, כלומר אינה נודדת ככמה מיני סלעית אחרים, אלא חיה לאורך כל השנה בנגב הדרומי. בהר הנגב היא מוחלפת על ידי סלעית לבנת-כנף. היא נוטה להתקרב לבני אדם, לצוד חרקים ולאכול שיירי מזון בחניונים.
איך נראית ורדית סיני?
ורדית סיני היא ציפור יציבה ממשפחת פרושיים, המצויה אך ורק בדרום הנגב ובסיני. אוכלת זרעים ומגיעה מדי יום למעיינות ומקווי מים לשתיה. צבעי הנקבה אינם נבדלים בהרבה מאלה של הדרור, אך צבע הזכר ורוד, כמעט אדום בחזהו ובקדמת הראש.
ורדית סיני היא ציפור יציבה ממשפחת פרושיים, המצויה אך ורק בדרום הנגב ובסיני. אוכלת זרעים ומגיעה מדי יום למעיינות ומקווי מים לשתיה. צבעי הנקבה אינם נבדלים בהרבה מאלה של הדרור, אך צבע הזכר ורוד, כמעט אדום בחזהו ובקדמת הראש.
איך נראה הבולבול צהוב-השת?
יש להקדים ולומר כי השם בולבול הוא ערבי, והוא המקביל המזרחי לזמיר, וניתן לציפור זו בשל המורכבות הקולית של שירתה המחקה ציוץ של ציפורים אחרות. הבולבול הוא ציפור טרופית, שתפוצתה מדרום אפריקה ועד לדרום תורכיה. הצבע האפור של הגוף והכנפיים מגוון על ידי כתם צהוב באזור התת-שת. יציב בארץ ודוגר בישובי אדם. בארצות ערב נכלאים הבולבולים בכלובים ונמכרים לכל המרבה במחיר.
יש להקדים ולומר כי השם בולבול הוא ערבי, והוא המקביל המזרחי לזמיר, וניתן לציפור זו בשל המורכבות הקולית של שירתה המחקה ציוץ של ציפורים אחרות. הבולבול הוא ציפור טרופית, שתפוצתה מדרום אפריקה ועד לדרום תורכיה. הצבע האפור של הגוף והכנפיים מגוון על ידי כתם צהוב באזור התת-שת. יציב בארץ ודוגר בישובי אדם. בארצות ערב נכלאים הבולבולים בכלובים ונמכרים לכל המרבה במחיר.
איך נראה הבז השחור?
הבז השחור הוא דורס (שם כללי לעופות טורפים) יציב בעמק הערבה ובהר הנגב. נמנה עם משפחת הבזיים. ניכרים בצבעו השחור, במקורו הכפוף, ורגליהם מהמצויידות בצפרניים חדות (טופרים). הוא קטן וזריז, וניזון מטריפת ציפורים קטנות החולפות בארץ בעונות הנדידה החולף בשמי הארץ בעונות הנדידה (מרץ-מאי, וספטמבר-נובמבר).
הבז השחור הוא דורס (שם כללי לעופות טורפים) יציב בעמק הערבה ובהר הנגב. נמנה עם משפחת הבזיים. ניכרים בצבעו השחור, במקורו הכפוף, ורגליהם מהמצויידות בצפרניים חדות (טופרים). הוא קטן וזריז, וניזון מטריפת ציפורים קטנות החולפות בארץ בעונות הנדידה החולף בשמי הארץ בעונות הנדידה (מרץ-מאי, וספטמבר-נובמבר).
