שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי להתחיל להציב גבולות לילדי?
אין טעם לאמר לילד "לא" לילד בשנתיים הראשונות לחייו ולצפות שיבין ויימנע מדברים, שכן הוא עדיין אינו מבין את השלכות מעשיו ולא יעזור להלחם בו. עםז את, מהרגע בו הוא לומד לאמר "לא" באופן ברור - זה הזמן להתחיל להקפיד על גבולות ועל 'מותר-אסור' ולהפגין עקביות בכך. בשלב זה הוא כבר יכול להפנים את הפגיעה של מעשיו באחרים ובעצמו וזה השלב בו עלינו להבהיר מתי הוא אכן פוגע ולאסור עליו זאת. בנושאים הקשורים בבטחונו ובבריאותו של הילד אין לעשות פשרות אלא בנסיבות נדירות.
הצבת הגבולות חיונית לילד דווקא כדי לאפשר סדר ויציבות בעולמו הפנימי. החופש והאין-גבולות גורמים לו לכאוס וההתפרקות ובהמשך חייו הוא יתקשה להתמודד עם סמכות - הן הורית והן מול גורמים אחרים.
מהם הסימנים שהצבנו לילד גבולות נוקשים מדי?
כל הורה אמור לדעת שגבולות הכרחיים לחינוך של ילדים, אולם יש הורים הנוטים להציב גבולות מוגזמים הפוגעים בביטחונו העצמי והרגשי של הילד ולעתים אף בכישוריו החברתיים. כדאי לשים לב לסימנים הבאים (במיוחד אם כמה מהם מופיעים יחד) ולבדוק האם הם תוצאה של נוקשות יתר בחינוך:
1. הרטבה בגיל שהילד לא אמור להרטיב
2. גמגום
3. חוסר שקט
4. שינוי קיצוני בהתנהגות בין הגן לבית (לדוגמה בגן הילד אלים ומתפרע ובבית מתנהג למופת, או ההפך)
5. אלימות ותוקפנות המתפרצת אצל הילד במפתיע, ללא קשר ישיר לאירוע
6. צייתנות קיצונית (עד תחושה שהילד כנוע)
7. ילדים שאינם מביעים לעולם תוקפנות לא באופן פיזי ולא באופן מילולי
8. אחים שלא רבים אף פעם
9. ילד שמבקש רשות בנושאים שונים ממבוגרים אחרים בטענה שהוריו לא ירשו לו
10. ילדים שכל הזמן "מנסים" את הוריהם. פעמים רבות אין הדבר סימן לחיזוק הגבולות מצד ההורים, אלא להרפיה מסוימת
מתי אנו נדרשים לשים לילדנו גבולות?
למעשה, אנו נדרשים לשים לילדנו גבולות כמעט כל הזמן, אולם ניתן להסתכל על מספר הקשרים, שבהם הצורך לשים גבול הוא הכרחי וקפדני ביותר:
בטחונו האישי - כל מה שעלול לסכן אותו (אש, כביש, מים עמוקים וכו').
בריאות - כל מה ששומר על היגיינה ובריאות, הן בזמן מחלה והן בזמנים רגילים (שטיפת ידיים, יציאה מהשירותים, נטילת תרופה ועוד).
בטיחות - כל כללי ההתנהגות ששומרים עליו (לא להכנס למעלית לבד, לא להתקרב למעקה גבוה, לעבור רק במעבר חציה וכו').
דרך חיים - כאשר אנו רוצים לגרום לכך שחיינו המשותפים יהיו יותר נעימים, הילד חייב לדעת שגם לנו צרכים ורצונות משלנו - שהוא מוכרח לכבד.
סדרי עדיפויות - כאשר אנו מעוניינים ליצור אצלו סדרי עדיפויות ולהנחיל לו ערכים (לדוגמה, כמה זמן הוא יכול להיות מול המחשב, או שאיננו מסכימים לאכילה מול טלוויזיה וכד').
ולמרות שהמלאכה לא פשוטה כשאנו נדרשים לשים גבול, כי אנו פוגשים בהתנגדויות לא קלות מצד ילדינו האהובים, כדאי לזכור ש"חוסך שבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר...."
איך למנוע תאונת דרכים בגלל נהג שיכור בלילה בתור הורים?
אתם הורים וילדיכם יוצאים לבילוי. איך מונעים מצב שיחזרו בארון או בתור נכים לכל החיים? (מצטערים שאנחנו לא מרחמים עליכם בלשוננו - עדיף כך..)
הקפידו על הכללים הבאים:
==================
אם יש לכם חשש שבנכם שותה אלכוהול - אין לתת לו את מפתחות הרכב. ללא פשרות וללא תירוצים. הסטטיסטיקה מוכיחה שנער שיוצא עם הרכב לבילוי לא חוזר בלי לנהוג בו. מרביתם, אגב, שותים על אף האיסור והסיסמאות הנבובות "כששותים לא נוהגים".
הדגישו בפני ילדיכם שאין לעלות בשום מקרה על רכב שבו נוהג מי ששתה אפילו כוס אחת של בירה. פשוט לא ובלי שום הקלות. דאגו לזה שהם מבינים את החומרה של האיסור וממה הוא נובע.
במידה והתרשמתם שהחבורה שסביב ילדיכם שותה, תאמו עם ההורים מימון של נסיעה במונית או בהסעות לילה שמממן כיום משרד התחבורה, כדי למנוע מצב של נסיעה ברכב עם נהג שתוי.
הדריכו את ילדיכם להימנע מוויכוחים עם כל מי שהם פוגשים בבילוי. לצערנו, הצירוף של חמומי מוח ואלכוהול יוצר אלימות בלתי-נסבלת שמגיעה לא פעם לרצח ולרוב הנרצח הוא דווקא הנורמטיבי והשקט שבין הניצים.
על מה חשוב להקפיד בחינוך ילד בשנה השניה לחייו?
כשילד בן שנתיים מתנגד לכם, קודם כל הכירו בכך שזה לא מכוון נגדכם אלא שלב בהתפתחות ושלב טבעי ונורמלי. בכל מקרה כדאי לעשות כך:
1. התחילו להציב גבולות אך עשו זאת בנושאים חשובים (בטחונו של הילד, בריאותו ופגיעה באחרים) ולא בכל נושא.
2. למול אלה יש לעודדו לעצמאות בכל נושא שלא מסכן אותו.
3. כדאי להמעיט באיסורים ולהעדיף הזזה של הילד מכל מקום מסוכן או בלתי רצוי או להציע חלופות רצויות, תוך נתינת ביטוי מילולי לסכנה ("חשמל זה מסוכן. בוא נלך לכאן").
4. יש להמעיט מאד בטלוויזיה.
על מה להקפיד בחינוך הנכדים אצל סבתא וסבא?
נכדים המרבים לשהות אצל הסבים שלהם מחייבים גישה חינוכית בבית הסבא והסבתא. הנה כמה דגשים לשהות הנכדים אצלכם, הסבתא והסבא:
1. השתדלו לשמור על מסגרת זמנים דומה לזו הקיימת גם בביתם, במיוחד בנושא של ארוחות ושעות שינה.
2. אם יש כללים החשובים לכם שיתקיימו בביתכם עמדו על כך, גם אם הדבר לא נהוג בבית של ילדכם (לדוגמה: אצל סבא וסבתא אסור לקפוץ על הספות).
3. כאשר הביקור הנו בזמן חופשה מבית הספר הגמישו את ההקפדה על לוחות זמנים, ילדים יודעים להסתגל למערכות זמנים ונוהגים שונים, במקומות שונים.
4. הימנעו מהעברת ביקורת על אופן חינוך הנכדים לילדכם ואם אתם בוחרים לעשות זאת, לעולם לא בנוכחותם של הנכדים ותמיד תוך ציון החוזקים, ההשתדלות והארת הצדדים החיובים שבחינוך.
5. הציבו גבולות שמתאימים לכם ובביתכם והקפידו עליהם (לדוגמה אסרו עליהם להתחצף אליכם גם אם להוריהם הם מתחצפים).
6. תנו שבחים ומילות עידוד על התנהגות טובה של הנכדים אצלכם, ניתן לציין זאת גם מול הוריהם.
איך לשמור על המתבגר שלנו שיוצא לבילוי?
כך תשגיחו על המתבגר שלכם היוצא לבלות:
1. קיימו שיחה שבה תקבעו עם המתבגר שעות בילוי: יציאה וחזרה.
2. ודאו כי אתם יודעים היכן הוא מבלה וכי המקומות מוסכמים עליכם.
3. ודאו כי אתם יודעים עם מי הוא יוצא והקפידו שיהיו בידכם מספרי טלפונים של חברים שנמצאים אתו בבילוי.
4. הנחו אותו בצורה חד משמעית לגבי שתייה ועישון, תוך הסבר ברור על הנזקים.
5. קבעו מראש כמה כסף אתם נותנים: לבזבוז וליתר ביטחון.
6. ודאו שאתם יודעים איך הוא מגיע וחוזר ממקום הבילוי (הדגישו: מי ששותה - לא נוהג!)
7. למחרת החזרה, קיימו דיאלוג ברוח טובה ונסו להבין מה היה אמש.
8. היו ערניים ומעורבים, ללא חשש.
אנו שותים אלכוהול. האם זה נכון לאסור על ילדינו לשתות אלכוהול כשאנו שותים ביום יום?
בהחלט!
שתייה היא זכות השמורה למבוגרים והמסר צריך לעבור בצורה חדה וחלקה: "כשאתם תהיו מבוגרים, תפרנסו ותקחו אחריות על ילדיכם - עשו כרצונכם. כרגע אנו המחליטים, זהו ביתנו, אנו לוקחים אחריות ויש לנו את הבחירות שלנו. הן לא נוגעות אליכם - עד גיל 18!"
להורים החששנים או המצדיקים חוסר מעש, בשלל אמתלות וטיעונים חינוכיים בגרוש (למה להציב גבולות? לי מציבים גבולות?...) - אין כאן הנחות. אם לא תנהגו נכון - אל תתכיינו לאחר מכן, כשבנכם או ביתכם יהיו מעורבים בתאונה קשה, יהיו מעורבים באונס (לא כל כך משנה מאיזה צד - זה יהרוס את חייהם!) או סתם יתמכרו ויהרסו את עתידם. אם תטמנו את הראש בחול - תשלמו את המחיר!
אני חד הורי וילדי מתנגד לקשר החדש שלי - מה לעשות?
כדי להתמודד נכון עם הווטו שהטיל הילד על בן זוג חדש, יש להסביר לילד בחום שהקשר החדש לא יביא לנטישתו או ירידת ערכו בעיניך. אין לנתק את הקשר עם בן-הזוג בגלל דרישת הילד. כעסך עליו ורגש האשמה שלו ייצרו בעתיד קשיים גדולים פי כמה.
אין טעם לאמר לילד "לא" לילד בשנתיים הראשונות לחייו ולצפות שיבין ויימנע מדברים, שכן הוא עדיין אינו מבין את השלכות מעשיו ולא יעזור להלחם בו. עםז את, מהרגע בו הוא לומד לאמר "לא" באופן ברור - זה הזמן להתחיל להקפיד על גבולות ועל 'מותר-אסור' ולהפגין עקביות בכך. בשלב זה הוא כבר יכול להפנים את הפגיעה של מעשיו באחרים ובעצמו וזה השלב בו עלינו להבהיר מתי הוא אכן פוגע ולאסור עליו זאת. בנושאים הקשורים בבטחונו ובבריאותו של הילד אין לעשות פשרות אלא בנסיבות נדירות.
הצבת הגבולות חיונית לילד דווקא כדי לאפשר סדר ויציבות בעולמו הפנימי. החופש והאין-גבולות גורמים לו לכאוס וההתפרקות ובהמשך חייו הוא יתקשה להתמודד עם סמכות - הן הורית והן מול גורמים אחרים.
כל הורה אמור לדעת שגבולות הכרחיים לחינוך של ילדים, אולם יש הורים הנוטים להציב גבולות מוגזמים הפוגעים בביטחונו העצמי והרגשי של הילד ולעתים אף בכישוריו החברתיים. כדאי לשים לב לסימנים הבאים (במיוחד אם כמה מהם מופיעים יחד) ולבדוק האם הם תוצאה של נוקשות יתר בחינוך:
1. הרטבה בגיל שהילד לא אמור להרטיב
2. גמגום
3. חוסר שקט
4. שינוי קיצוני בהתנהגות בין הגן לבית (לדוגמה בגן הילד אלים ומתפרע ובבית מתנהג למופת, או ההפך)
5. אלימות ותוקפנות המתפרצת אצל הילד במפתיע, ללא קשר ישיר לאירוע
6. צייתנות קיצונית (עד תחושה שהילד כנוע)
7. ילדים שאינם מביעים לעולם תוקפנות לא באופן פיזי ולא באופן מילולי
8. אחים שלא רבים אף פעם
9. ילד שמבקש רשות בנושאים שונים ממבוגרים אחרים בטענה שהוריו לא ירשו לו
10. ילדים שכל הזמן "מנסים" את הוריהם. פעמים רבות אין הדבר סימן לחיזוק הגבולות מצד ההורים, אלא להרפיה מסוימת
למעשה, אנו נדרשים לשים לילדנו גבולות כמעט כל הזמן, אולם ניתן להסתכל על מספר הקשרים, שבהם הצורך לשים גבול הוא הכרחי וקפדני ביותר:
בטחונו האישי - כל מה שעלול לסכן אותו (אש, כביש, מים עמוקים וכו').
בריאות - כל מה ששומר על היגיינה ובריאות, הן בזמן מחלה והן בזמנים רגילים (שטיפת ידיים, יציאה מהשירותים, נטילת תרופה ועוד).
בטיחות - כל כללי ההתנהגות ששומרים עליו (לא להכנס למעלית לבד, לא להתקרב למעקה גבוה, לעבור רק במעבר חציה וכו').
דרך חיים - כאשר אנו רוצים לגרום לכך שחיינו המשותפים יהיו יותר נעימים, הילד חייב לדעת שגם לנו צרכים ורצונות משלנו - שהוא מוכרח לכבד.
סדרי עדיפויות - כאשר אנו מעוניינים ליצור אצלו סדרי עדיפויות ולהנחיל לו ערכים (לדוגמה, כמה זמן הוא יכול להיות מול המחשב, או שאיננו מסכימים לאכילה מול טלוויזיה וכד').
ולמרות שהמלאכה לא פשוטה כשאנו נדרשים לשים גבול, כי אנו פוגשים בהתנגדויות לא קלות מצד ילדינו האהובים, כדאי לזכור ש"חוסך שבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר...."
אתם הורים וילדיכם יוצאים לבילוי. איך מונעים מצב שיחזרו בארון או בתור נכים לכל החיים? (מצטערים שאנחנו לא מרחמים עליכם בלשוננו - עדיף כך..)
הקפידו על הכללים הבאים:
==================
אם יש לכם חשש שבנכם שותה אלכוהול - אין לתת לו את מפתחות הרכב. ללא פשרות וללא תירוצים. הסטטיסטיקה מוכיחה שנער שיוצא עם הרכב לבילוי לא חוזר בלי לנהוג בו. מרביתם, אגב, שותים על אף האיסור והסיסמאות הנבובות "כששותים לא נוהגים".
הדגישו בפני ילדיכם שאין לעלות בשום מקרה על רכב שבו נוהג מי ששתה אפילו כוס אחת של בירה. פשוט לא ובלי שום הקלות. דאגו לזה שהם מבינים את החומרה של האיסור וממה הוא נובע.
במידה והתרשמתם שהחבורה שסביב ילדיכם שותה, תאמו עם ההורים מימון של נסיעה במונית או בהסעות לילה שמממן כיום משרד התחבורה, כדי למנוע מצב של נסיעה ברכב עם נהג שתוי.
הדריכו את ילדיכם להימנע מוויכוחים עם כל מי שהם פוגשים בבילוי. לצערנו, הצירוף של חמומי מוח ואלכוהול יוצר אלימות בלתי-נסבלת שמגיעה לא פעם לרצח ולרוב הנרצח הוא דווקא הנורמטיבי והשקט שבין הניצים.
גבולות
כשילד בן שנתיים מתנגד לכם, קודם כל הכירו בכך שזה לא מכוון נגדכם אלא שלב בהתפתחות ושלב טבעי ונורמלי. בכל מקרה כדאי לעשות כך:
1. התחילו להציב גבולות אך עשו זאת בנושאים חשובים (בטחונו של הילד, בריאותו ופגיעה באחרים) ולא בכל נושא.
2. למול אלה יש לעודדו לעצמאות בכל נושא שלא מסכן אותו.
3. כדאי להמעיט באיסורים ולהעדיף הזזה של הילד מכל מקום מסוכן או בלתי רצוי או להציע חלופות רצויות, תוך נתינת ביטוי מילולי לסכנה ("חשמל זה מסוכן. בוא נלך לכאן").
4. יש להמעיט מאד בטלוויזיה.
נכדים המרבים לשהות אצל הסבים שלהם מחייבים גישה חינוכית בבית הסבא והסבתא. הנה כמה דגשים לשהות הנכדים אצלכם, הסבתא והסבא:
1. השתדלו לשמור על מסגרת זמנים דומה לזו הקיימת גם בביתם, במיוחד בנושא של ארוחות ושעות שינה.
2. אם יש כללים החשובים לכם שיתקיימו בביתכם עמדו על כך, גם אם הדבר לא נהוג בבית של ילדכם (לדוגמה: אצל סבא וסבתא אסור לקפוץ על הספות).
3. כאשר הביקור הנו בזמן חופשה מבית הספר הגמישו את ההקפדה על לוחות זמנים, ילדים יודעים להסתגל למערכות זמנים ונוהגים שונים, במקומות שונים.
4. הימנעו מהעברת ביקורת על אופן חינוך הנכדים לילדכם ואם אתם בוחרים לעשות זאת, לעולם לא בנוכחותם של הנכדים ותמיד תוך ציון החוזקים, ההשתדלות והארת הצדדים החיובים שבחינוך.
5. הציבו גבולות שמתאימים לכם ובביתכם והקפידו עליהם (לדוגמה אסרו עליהם להתחצף אליכם גם אם להוריהם הם מתחצפים).
6. תנו שבחים ומילות עידוד על התנהגות טובה של הנכדים אצלכם, ניתן לציין זאת גם מול הוריהם.
כך תשגיחו על המתבגר שלכם היוצא לבלות:
1. קיימו שיחה שבה תקבעו עם המתבגר שעות בילוי: יציאה וחזרה.
2. ודאו כי אתם יודעים היכן הוא מבלה וכי המקומות מוסכמים עליכם.
3. ודאו כי אתם יודעים עם מי הוא יוצא והקפידו שיהיו בידכם מספרי טלפונים של חברים שנמצאים אתו בבילוי.
4. הנחו אותו בצורה חד משמעית לגבי שתייה ועישון, תוך הסבר ברור על הנזקים.
5. קבעו מראש כמה כסף אתם נותנים: לבזבוז וליתר ביטחון.
6. ודאו שאתם יודעים איך הוא מגיע וחוזר ממקום הבילוי (הדגישו: מי ששותה - לא נוהג!)
7. למחרת החזרה, קיימו דיאלוג ברוח טובה ונסו להבין מה היה אמש.
8. היו ערניים ומעורבים, ללא חשש.
בהחלט!
שתייה היא זכות השמורה למבוגרים והמסר צריך לעבור בצורה חדה וחלקה: "כשאתם תהיו מבוגרים, תפרנסו ותקחו אחריות על ילדיכם - עשו כרצונכם. כרגע אנו המחליטים, זהו ביתנו, אנו לוקחים אחריות ויש לנו את הבחירות שלנו. הן לא נוגעות אליכם - עד גיל 18!"
להורים החששנים או המצדיקים חוסר מעש, בשלל אמתלות וטיעונים חינוכיים בגרוש (למה להציב גבולות? לי מציבים גבולות?...) - אין כאן הנחות. אם לא תנהגו נכון - אל תתכיינו לאחר מכן, כשבנכם או ביתכם יהיו מעורבים בתאונה קשה, יהיו מעורבים באונס (לא כל כך משנה מאיזה צד - זה יהרוס את חייהם!) או סתם יתמכרו ויהרסו את עתידם. אם תטמנו את הראש בחול - תשלמו את המחיר!
כדי להתמודד נכון עם הווטו שהטיל הילד על בן זוג חדש, יש להסביר לילד בחום שהקשר החדש לא יביא לנטישתו או ירידת ערכו בעיניך. אין לנתק את הקשר עם בן-הזוג בגלל דרישת הילד. כעסך עליו ורגש האשמה שלו ייצרו בעתיד קשיים גדולים פי כמה.
איזה עונש לתת לילדי על מעשה אסור שעשה?
כאשר מענישים ילדים יש להקפיד על הדברים הבאים:
ללא עונשים גופניים - אין לתת עונש גופני ולא מומלץ לתת עונש כשאתם כועסים ועצבניים.
עונשים רלוונטיים - העונש צריך להיות מחובר למעשה האסור ולמנוע ממנו את מה שניסה להרויח, או לתקן את הנזק שעשה - כך אנו מרגילים אותו ללקיחת אחריות על מעשיו ועל החלטותיו ולקשור שכר ועונש למעשה שעשה.
למידה מהמעשה - נסו לאתר ולשוחח עם הילד על הגורמים למעשה ולאתר מה תוכלו לעשות אח"כ כדי לתקנם, מבחינתכם.
כאשר מענישים ילדים יש להקפיד על הדברים הבאים:
ללא עונשים גופניים - אין לתת עונש גופני ולא מומלץ לתת עונש כשאתם כועסים ועצבניים.
עונשים רלוונטיים - העונש צריך להיות מחובר למעשה האסור ולמנוע ממנו את מה שניסה להרויח, או לתקן את הנזק שעשה - כך אנו מרגילים אותו ללקיחת אחריות על מעשיו ועל החלטותיו ולקשור שכר ועונש למעשה שעשה.
למידה מהמעשה - נסו לאתר ולשוחח עם הילד על הגורמים למעשה ולאתר מה תוכלו לעשות אח"כ כדי לתקנם, מבחינתכם.
האם ניתן וצריך להציב גבולות לילד היפראקטיבי?
בהחלט. הצבת גבולות היא הכרחית גם לילדים היפראקטיבים, למרות הקושי שבדבר. ישנה חשיבות רבה מאד שהילד ידע אילו כללי התנהגות מקובלים בחברה אחרת לא יוכל להשתלב בה עכשיו ובעתיד. יש לתת מקום לקשיים של הילד, אך להיות עקביים ולהעביר מסר ברור של גבולות.
בהחלט. הצבת גבולות היא הכרחית גם לילדים היפראקטיבים, למרות הקושי שבדבר. ישנה חשיבות רבה מאד שהילד ידע אילו כללי התנהגות מקובלים בחברה אחרת לא יוכל להשתלב בה עכשיו ובעתיד. יש לתת מקום לקשיים של הילד, אך להיות עקביים ולהעביר מסר ברור של גבולות.
מה החשיבות של הצבת גבולות לילדים?
גבולות בחיים מסייעים לנו לנהל את חיינו. הם הקובעים מה מותר ומה אסור, מה טוב ומה לא ועוד. גבולות לילדים מסייעים גם בתחומים נוספים:
מסייעים לארגן את העולם הפנימי של הילד.
מסייעים להתמודד עם דחפים של תוקפנות.
מפתחים יכולת שליטה עצמית.
מפתחים יכולת של דחיית סיפוקים.
עוזרים בטיפוח עצמאות.
תורמים ללימודה חברתית ולהענקת שייכות.
גבולות בחיים מסייעים לנו לנהל את חיינו. הם הקובעים מה מותר ומה אסור, מה טוב ומה לא ועוד. גבולות לילדים מסייעים גם בתחומים נוספים:
מסייעים לארגן את העולם הפנימי של הילד.
מסייעים להתמודד עם דחפים של תוקפנות.
מפתחים יכולת שליטה עצמית.
מפתחים יכולת של דחיית סיפוקים.
עוזרים בטיפוח עצמאות.
תורמים ללימודה חברתית ולהענקת שייכות.
מה הגבולות שיש לשים לבני נוער לגבי אלכוהול?
כן. בהחלט. ילד לא צריך לשתות עד גיל 18. מתחת לגיל 16 אין לו שליטה על השתיה והוא משתכר בקלות ואף מתמכר. יש לאסור על הילד שתיית אלכוהול בצורה מוחלטת ולא לחשוש להעניש על כך את הילד הסורר או זה ששותה אלכוהול מאחרי גבנו.
כן. בהחלט. ילד לא צריך לשתות עד גיל 18. מתחת לגיל 16 אין לו שליטה על השתיה והוא משתכר בקלות ואף מתמכר. יש לאסור על הילד שתיית אלכוהול בצורה מוחלטת ולא לחשוש להעניש על כך את הילד הסורר או זה ששותה אלכוהול מאחרי גבנו.
איך להציב לילד גבולות ולשמור על נימה חיובית?
בכדי להציב גבולות לילדים אך בו בזמן לשמור על נימה חיובית יש לסגל אופן דיבור המשתמש פחות במילים "לא" ו"אל" וכדומה, ולנסות להפוך את המשפטים לבעלי נימה חיובית יותר. הנה כמה דוגמאות:
- "גש בבקשה לשטוף את הידיים" במקום "אל תיגע בכלום, אתה מלוכלך".
- "שים את הילקוט במקום בבקשה" במקום "אל תזרוק את הילקוט בכניסה".
- "אני מזכיר לך שליד הכביש אתה הולך לידי" במקום "אני לא מסכים שתתקדם לפני בריצה".
בכדי להציב גבולות לילדים אך בו בזמן לשמור על נימה חיובית יש לסגל אופן דיבור המשתמש פחות במילים "לא" ו"אל" וכדומה, ולנסות להפוך את המשפטים לבעלי נימה חיובית יותר. הנה כמה דוגמאות:
- "גש בבקשה לשטוף את הידיים" במקום "אל תיגע בכלום, אתה מלוכלך".
- "שים את הילקוט במקום בבקשה" במקום "אל תזרוק את הילקוט בכניסה".
- "אני מזכיר לך שליד הכביש אתה הולך לידי" במקום "אני לא מסכים שתתקדם לפני בריצה".
באילו נושאים יש להציב גבולות לילדים?
הגבולות שיש להציב לילדינו נוגעים לדברים הבאים:
1. חיים בחברה (לא לפגוע באחרים)
2. שמירה על ביטחונם ובריאותם (לא לסכן עצמם)
3. הערכים שבהם אנו דוגלים (לגבי התנהגות בחברה, תכנים שצורכים ונחשפים להם ועוד).
4. חשוב להתנהל מול ילדינו בעקביות, אסרטיביות, שליטה עצמית, דוגמא אישית ואמפתיה לקושי שבמשמעת, שאנו דורשים מהם, אך ללא פשרות באשר לה.
הגבולות שיש להציב לילדינו נוגעים לדברים הבאים:
1. חיים בחברה (לא לפגוע באחרים)
2. שמירה על ביטחונם ובריאותם (לא לסכן עצמם)
3. הערכים שבהם אנו דוגלים (לגבי התנהגות בחברה, תכנים שצורכים ונחשפים להם ועוד).
4. חשוב להתנהל מול ילדינו בעקביות, אסרטיביות, שליטה עצמית, דוגמא אישית ואמפתיה לקושי שבמשמעת, שאנו דורשים מהם, אך ללא פשרות באשר לה.
האם להגביל את שעת היציאה של הבן או הבת שיוצאים לבילוי?
בהחלט.
עצת המומחים היא לקבוע שעה, על ידי שאילת הילד את השאלה: "מתי את/ה מתכוונ/ת לחזור?" ואז החלטה על השעה הזו כשעת ברזל, שאין ממנה איחורים.
אם יאחרו, בדקה אחת אפילו, בפעם הבאה לא יוכלו לצאת.
קוראים לזה "גבולות" וזה טוב!
בהחלט.
עצת המומחים היא לקבוע שעה, על ידי שאילת הילד את השאלה: "מתי את/ה מתכוונ/ת לחזור?" ואז החלטה על השעה הזו כשעת ברזל, שאין ממנה איחורים.
אם יאחרו, בדקה אחת אפילו, בפעם הבאה לא יוכלו לצאת.
קוראים לזה "גבולות" וזה טוב!
עד כמה חשוב להציב גבולות למתבגר שלנו?
הצבת גבולות למתבגרים חשובה כמו בכל שלב בגדילה של ילדינו אבל לא פחות חשוב הוא להבין שבשלב ההתבגרות לא מכל דבר צריך לעשות עניין - תנו לו את ההרגשה, החשובה ביותר להתפתחותו, שאתם נותנים אמון בשיקול דעתו ושימרו את הצבת הגבולות למצבים קיצוניים (במיוחד כאלה שבהם הוא עלול לפגוע בעצמו או באחרים).
הצבת גבולות למתבגרים חשובה כמו בכל שלב בגדילה של ילדינו אבל לא פחות חשוב הוא להבין שבשלב ההתבגרות לא מכל דבר צריך לעשות עניין - תנו לו את ההרגשה, החשובה ביותר להתפתחותו, שאתם נותנים אמון בשיקול דעתו ושימרו את הצבת הגבולות למצבים קיצוניים (במיוחד כאלה שבהם הוא עלול לפגוע בעצמו או באחרים).
