מהי הבעייתיות בהנח של הנחות לפי "ארבע ההסכמות"?
לפי הספר "ארבע ההסכמות", הנחות הן בעייתיות מפני שאחרי שאנו מניחים אותן, אנו מתחילים להאמין שהן האמת הצרופה. אחרי הנחה שגויה שעשינו, כשמישהו חושב אחרת ממנה, אנחנו לוקחים את זה אישית ומגיבים בשלילת האמת שלו ובריב מיותר.
איך להשתמש נכון בכוחה של המילה?
כך מסבירים בספר "ארבע ההסכמות" את השימוש הנכון בכוחה של המילה: הבה נאמר רק את מה שאנו מתכוונים אליו. בואו נימנע מרכילות על אחרים או דיבורים של הלקאה עצמית, כנגד עצמנו! הבה נשתמש בכוח המילה בשביל אמת ואהבה!
איך להגיע לשחרור פנימי?
לפי הספר "ארבע ההסכמות", רק האמת יכולה לשחרר אותנו. כשאנו מאמצים דעה, אנו עושים הסכם והיא הופכת לחלק ממערך האמונות שלנו. רק האמת תוכל ליצור הסכם אחר שנוגד דעה שאנו אוחזים בה. הבה נחפש את האמת!