ילדים נולדים כיצורים אגוצנטריים החושבים רק על עצמם ועל סביבתם. הם רוכשים את האמפתיה בהדרגה במהלך חייהם, אלו השלבים של התפתחות האמפתיה אצל ילדים:

1. גיל 5-6 - התחלת התנהגות אמפתית

2. גיל 6 - התפתחות האמפתיה באופן שבו הם יכולים להרגיש שאחרים סובלים גם אם אין לכך ביטוי מוקצן (כמו בכי).

3. גיל 12 - הנער/ה מפתחים יכולות אמפתיות מופשטות הבאות לידי ביטוי בגילויי אכפתיות למישהו הקרוב אליהם שסובל או שקשה לו גם אם אינו נמצא בסביבתם הקרובה (לדוגמה חבר שנשאר בבית עקב מחלה). אופן התגובה של ילדים שונים יוכל להראות מה רמת האמפתיה שלהם.

4. בשלב זה מתפתחת גם היכולת האמפתית של ילדים כלפי מבוגרים והם מזהים מבלי שצריך לומר להם מצבי רוח או מצבים הדורשים התחשבות ותשומת לב לאחר.

ד"ר בילסקי, מחברת הספר "מקסם האושר", מסבירה שרק בהשקעת מאמץ ועבודה של בני הזוג, ההתאהבות תהפוך לאהבה. אהבה, לפי בילסקי, בנוייה מ-4 מרכיבים: דאגה, אחריות, אמפתיה (חמלה) והיכולת לקבל את השוני בבן הזוג.