גידול כלב מקטין את הלחץ (סטרס), משמח ומרגיע, מכריח אותנו לתנועה (ביציאה עימו החוצה) ומחבר לבעלי כלבים אחרים, מה שמגדיל את ההזדמנויות החברתיות שלנו.


הגולשת קרן-אור רגב מוסיפה:
גידול כלב תורם לילדים בייחוד: מגדיל את תחושת האחריות ומלמד אחריות. בעבודתי עם ילדים ובעלי חיים, ראיתי שכל בעלי החיים כמעט מרגיעים ובכך תורמים לריכוז בהכנת שיעורי הבית. (הילדים עבדו עם בעלי החיים עליהם או בקרבתם)
אם מגדילים לעשות ומאלפים את הכלב, אפשר לשתף את הילד ובכך הכלב מאפשרהזדמנות של קשר הורה-ילד, וכן מלמד את הילד הצבת גבולות, ניסוח נכון, דיוק בהוראות. אילוף גם יוצר שפה משותפת ומובנת בין הכלב לילד ולהורה.

מהם הרגלי אכילה של כלבים?

מרבית האנשים נוטים לחשוב שכלבים צריכים לאכול מזון ביתי - זוהי טעות שמחירה הוא דלקות מעיים המתבטאות בשלשולים והקאות ובהמשך - אלרגיות ובעיות עור. ולא נשכח שפינוק הוא ה"מחלה" הקשה מכולן. ניתן ורצוי להרגיל את הגור לאכילת מזון מסחרי יבש לגורים בלבד מאיכות גבוהה.

בשלושת החודשים הראשונים יש לתת 3 ארוחות ביום - מומלץ מאד לקחת את הצלחת רבע שעה לאחר מתן הארוחה - בדרך זו תוכלו להרגיל את הגור לשליטה על צרכיו ביתר קלות ותוכלו לעקוב אחרי שינויים של ירידה בתאבון (זהו אחד הסימנים הראשונים למחלה בגור).

מומלץ להשתמש בצלחות נירוסטה. כלי המים נשאר -יש להחליף את המים מדי יום.

להפחתת הנביחות של כלב, צריך להבין למה הכלב נובח האם הוא רעב האם יש שכנים ליד הדלת האם הוא כועס כי אתם עוזבים את הביית תנסו להבין את הסיבה ולהרגיע את הכלב מעט.

רוני מציע גם לצ'פר את הכלב לאחר שהוא נרגע מנביחותיו (תהליך קצת ארוך של אילוף) אבל כך הוא מבין שאין לו סיבה לנבוח. בעת הנביחות (אם אין הצדקה כמובן) להתעלם ממנו. להראות אהבה וצ'ופרים לאחר שהוא מפסיק לנבוח.

המומחה אבי מילר, מציין שאם אתה בעל הכלב, אזי ניתן לרכוש קולר מתאים, כך שעם נביחת הכלב, הקולר פועל, וגורם לכלב להפסיק לנבוח, למשל קולר רוטט.
במקום קולר קיימת גם מערכת אולטראסונית, כך שהינה פועלת רק אם הכלב נובח למשך זמן קצוב, הקול בתדירות גבוה שמשמיע המערכת, גורמת לכלב להפסיק לנבוח, לך יש את האפשרות להפעיל או לבטל הן את הקולר והן את המערכת.

אם אינך בעל הכלב, ואתה סובל מנביחותיו, הבעיה היא של בעל הכלב, ועליך להתריע בפניו על מטרד, הטיפול במטרד כפי שמטפלים בכל מטרד רעש אחר.


אלה ממליצה להפגש לפגישה חד פעמית עם מומחה להתנהגות, שיראה את הכלב ויראה את הסביבה. עין מיומנת תגלה די מהר איפה הבעיה או הגרוי - במיוחד אם יש לחץ מסיבי ומציק מהסביבה. נושא הקולרים מפחיד אותה. אם אין ברירה - אז זה עם ריח הלימון. זה נראה קורץ ופשוט ויש חשש שאנשים לא מיומנים או חסרי רגישות ילכו על האופציה היקרה הזאת, שמרמזת על פתרון בטוח ומהיר, אבל עלול להיות מהיר גם לכיוון של נזקים.

אם הכלב נתפס על חם בעת מתן שתן יש להגיד לו "לא" באסרטיביות או למחוא כף (כלומר להקים רעש). אם הכלב עשה את השתן וגיליתם אותו מאוחר יותר אין לקרב אותו לשם ולאיים עליו (כמו שהיינו עושים פעם) - הכלב ילמד רק לפחד מכם, הוא לא יקשר את השתן אליו.
מעבר לזה, נסיבות מתן השתן תלויות גם בגיל הכלב. אם הוא גור צעיר זה אומר שאין לו שליטה מלאה על הסוגרים ולכן הוא לא יוכל להתאפק הרבה זמן. אם הכלב בוגר אז כנראה שהוא מסמן את הטריטוריה שלו על ידי מתן שתן, ובמקרה הזה צריך להתייעץ עם איש מקצוע.

חפירת בורות, הינה בעיה שקל יחסית לפתור אותה.
כמו בכל בעיה, קודם כל צריך לחפש את הסיבה לחפירות...

יכולות להיות לכך כמה וכמה סיבות:

1. כלבה בשלבי הריון מתקדם, מתחילה לחפש ולהכין לעצמה מקום מרבץ להמלטה, בין השאר ע"י כך שהיא חופרת בורות בכל מקום אפשרי. בדרך כלל אין קשר בין המקום שהיא חופרת בו לבין המקום שהיא תמליט, זה פשוט אינסטינקט מובנה שהעניק לה הטבע.

2. אינסטינקט נוסף שנתן הטבע לכלבים הוא מציאת מקום קריר בימים חמים או חמימים, פני השטח לרוב הם מקום יותר חם מאשר כמה סנטימטר מתחת, כלומר הכלב חופר ע"מ להגיע למקום קריר יותר שבו הוא יוכל לשכב ולהעביר את זמנו בטמפרטורה קרירה יותר.

3. לפעמים החפירה מעידה על פצע או הפרעה אחרת בכפות הרגליים, והחפירה היא בעצם אפשרות לגרד את אותו אזור מגורה.

4. יש חפירות שהם שאריות של אינסטינקט הציד, כלומר הכלב חופר או בעקבות בע"ח כזה או אחר, כגון, עכבר, חרק גדול, שילשול (תולעת), חפרפרת ועוד...
ויש עוד כמה וכמה סיבות לכלב חופר... כמו למשל הטמנת מזון לעת צרה, זה לא אומר שהכלב רעב זה שוב אינסטינקט שקיים בו.



במידה ואין סיבה נראית לעין או הגיונית, צריך ליצור התניה שלילית לחפירה בצורה זו:

1. צריך לגרום לכלב להבין שכשהוא חופר הוא מקבל "עונש" כזה או אחר.

2. לפעמים אמירה בטון תקיף ברגע החפירה (לא אחרי הוא לא יבין) ביחד עם ליטוף במידה והוא מפסיק, יכולים להספיק.

3. אפשרות נוספת היא, להטמין בחפירות בלון רגיל ממולא במים (אין צורך לנפח את הבלון יותר מחצי), כשהכלב חופר הבלון מתפוצץ או נקרע והכלב נרטב, ולרוב זה מרתיע אותו.

4. פתרון קצת יותר "קיצוני" הוא באמצעות נפצי פיקות כן כאלה שהיינו קטנים היינו משחקים איתם, זה לא מסכן את הכלב זה רק מבהיל אותו, פשוט שמים כ 5 נפצים באיזור החפירות מכוסים באבן קטנה, וכשהכלב מזיז את האבן נשמע קול נפץ חלש אבל מספיק בשביל להרתיע את הכלב. (את הנפצים ניתן לרכוש בחנויות שמוכרות כל מיני צעצועים, קסמים ו"טריקים" לילדים. בתל אביב או רמת גן ניתן למצוא אותם ב"זמיר טריקים" פינת רחוב ביאליק ליד מתחם הבורסה.)

5. ניתן לקחת צואה של הכלב, לפזר בתוך הבורות שנחפרו ולכסות. כך שבפעם הבאה שהכלב יחפור הוא יגלה "הפתעה" שתעצור אותו מהמשך החפירות.

6. את כל הניסיונות צריך לנסות כשבועיים ימים ורק אחר כך להחליט אם זה הצליח או לא.

באופן כללי יכולות להיות מספר רב של סיבות לנביחות כלבים, במידה ואפשר לבודד את הסיבה, זה מקרב את התשובה והפתרון.

דוגמא: הכלב נובח כאשר הוא נמצא בחצר ועוברים אנשים בצד השני של גדר... הפיתרון ליצור מחסום קשר עין בין הכלב לאנשים, כגון לתלות בד יוטה ירוק שאפשר להשיגו בכל הום סנטר או אייס.

דוגמא נוספת: הכלב נובח כשהוא קשור ומשהו שהוא אינו יכול להגיע אליו, מטריד אותו... הפתרון יכול להיות הארכת השרשרת, או אפילו גידו החצר כך שניתן יהיה להחזיק את הכלב לא קשור. יש כלבים שנובחים רק כשמשהו מטריד את מנוחתם, יש כלבים שנובחים כדי לקבל או להסב תשומת לב ויש כלבים שנובחים כדרך חיים, בדרך כלל התכונה האחרונה מועתקת מכלב אחר אשר גדל איתו ביחד או שהכלב נולד בכלביה רעשנית...

בכל אופן לכלב נבחן במיוחד וללא סיבה הנראית לעין או מובנת, יש כמה וכמה פתרונות:

1. לנסות ודבר אל הכלב בצורה תקיפה כשהוא מתחיל לנבוח, אם הוא מפסיק יש לחזק אותו בביקורת חיובית כגון: "כלב טוב", "יופי" וליטוף.

2. לקחת גרב ולמלא אותה בחומר קל כגון חול, או משהו דומה, לקשור את הגרב, וכשהכלב נובח, להשליך את הגרב בסמוך לכלב כדי להסב את תשומת ליבו, בשום אופן לא לזרוק את הגרב על הכלב, זה לא יעזור ורק יגרום לו לפחד, צריך לזכור הכלב נובח כי זאת דרכו, הוא לא עושה זאת כדי להרגיז או להפריע.

3. בעייתי לפעמים ויש להתייעץ לפני שפונים אליו, הוא קולר נביחות. קולר נביחות הינו קולר שבכל פעם שהכלב נובח הקולר מעניש אותו באיזה שהוא אופן, יש קולרים שמתיזים ספריי בריח לימון שמרוכז מידי ומפריע לכלב, יש קולרים שנותנים זרם חשמלי חלש אבל מציק.
בקולר נביחות צריך לדעת כיצד להשתמש וכמה זמן להשאירו על הכלב אם הבעיה לא נפתרת, בכל אופן לא להפעיל את הקולר ליותר מארבעה ימים, ניתן להשאיר את הקולר כבוי הכלב לא ירגיש בהבדל.

גורי חתולים לא ניתן לאלף כפי שמאלפים כלבים, אך בהחלט ניתן לחנך אותם, יש לעשות זאת כך:

1. ממש מההתחלה יש להבהיר לחתול מה נכון ומה לא. על התנהגות שאינה מקובלת עליכם יש להגיב תוך מספר שניות מרגע שהיא נעשית, אחרת החתול לא יקשר את תגובתכם להתנהגותו.

2. כמו כן, על התנהגות טובה יש לתגמל במילה טובה ולהקפיד תמיד על אותה מילה. ניתן גם לתת צ'ופר בדוגמת חטיף.

3. יש לתת לחתול מקום ששם יהיה לו מותר לשרוט. יש לשפשף את כפות החתול על המשטח המותר לשריטה (כמו קרטון או מזרן ישן) בכדי שיזהה את הריח שלו. בכל פעם שהחתול שורט במקום אחר יש להענישו ע"י שפריץ מים, השמעת רעש חזק או זריקת חפץ. יש לקחת בחשבון שחתולים שורטים בכדי לסמן טריטוריה וכדי לחדד את הציפורניים שלהם ולכן אין למנוע זאת מהם בצורה מוחלטת, אלא לאפשר להם מקום מסוים שבו יוכלו לעשות זאת.

4. אם החתול נמשך שוב ושוב לרהיט או מקום שאינכם מעוניינים שיגיע אליו שימו שם נייר זכוכית שלא יהיה לו נעים למגע או קשרו בלונים, כשיתפוצץ בלון הוא יתרחק ולא ישוב לשם.

5. אפשרו לחתול להשתולל ולרוץ.

6. אל תענישו חתול שנושך או שורט אתכם, זו הבעת חיבה מבחינתו.

7. אל תענישו חתול שמביא לכם דברים שהוא צד, גם זו הבעת חיבה מבחינתו. התעלמו מכך וכך הוא יבין שאתם לא בעניין...

8. הפגישו את גור החתולים שלכם כבר בשבועות הראשונים עם כמה שיותר אנשים בכדי לגרום לו להיות חברותי ולא מפוחד.

9. תנו לחתול לגשת אליכם ואל תתנפלו עליו בהבעת אהבה, הסבירו זאת גם לילדים, החתול עלול לפתח פחד מילד ש"מתנפל" עליו.

10. הקפידו לא לבהות בחתול כי הוא מרגיש מאוים מבהייה זו.

ההמלצה של הרבה וטרינרים היא להימנע עד גיל מסוים מהוצאת הגור לרחוב על מנת לא לחשוף אותו למחלות.

מצד שני תהליך חשוב מאוד בעיצוב אופיו של הגור החדש הוא החשיפה של הגור לעולם, למצבים וחפצים שונים. כמו כן החשיפה חשובה גם להקניית הרגלי צרכים.

לכן עליכם למצוא את האיזון הנכון בין שתי הדרישות:

להוציא את הכלב מחוץ לבית בצורה מבוקרת ובפיקוח. לא להפגיש עם כלבים שלא מכירים. לא לתת לאכול דברים שונים מהריצפה וכו'.

החשיפה כאמור חשובה בעיצוב אופיו של הכלב וכמו כן חשובה להרגלי הצרכים.גור שיתרגל לעשות צרכים על משטח מסויים (בלטות,עיתונים) לרוב יעדיף אותו על פני משטח אחר.

כשמאלפים כלב לבד יש לומר לכלבכם את פקודות המשמעת בקול שקט, בצורה זו כלבכם יתרגל לקבל מכם פקודות בקול שקט ולא יהיה צורך בהרמת קולכם לביצוע הפקודות.

כשאתם נותנים פקודה בקול שקט, לדוגמא: שב ושהכלב לא ביצע את הפקודה יש לצעוק "לא!", בשינוי זה מפקודה שקטה למצב שבו יש שימוש בכל רם, לצעקה יהיה כוח רב, זכרו אילוף כלבים מתחיל בנימה עקבית ונכונה.

אחת הטעויות הנפוצות ביותר כאשר מבצעים אילוף כלבים עצמי היא לצעוק על הכלב כל הזמן, כך הכלב מתחיל להיות אדיש לצעקותיו של הבעלים וכן הבעלים כל הזמן צועק על הכלב במקום להרגיל אותו לקול שקט.

גור חדש הגיע למשפחה. לפני גיל 3.5 חודשים אי אפשר, מבחינה פיזיולוגית, ללמד אותו להתאפק. לכן, עד אז לימדו היכן הגור אוהב לעשות את צרכיו, בבית, ושם פרשו יריעה רחבה של עיתונים, עם הזמן צמצמו את שטח העיתונים. ולאט לאט התחילו לנתב את העיתונים לכיוון הדלת. מלבד זאת, הרבו להוציא את הגור לטיולים (לפחות! 4-5 פעמים ביום) ובטיול, אם וכאשר יעשה את צרכיו, עודדו אותו במילים והן בממתק (נקניק או כל ממתק שנמכר בחנויות לחיות), כך הכלב ילמד שהשירותים שלו הם בחוץ ולא בבית ולעשות צרכים בחוץ זה טוב וגם טעים.

שאלה נפוצה היא באיזה גיל אפשר להתחיל לאלף את הגור החדש.

התשובה היא - מהרגע שבו לקחתם את הגור לביתכם. זהו הזמן הטוב ביותר להתחיל בתהליך האילוף והחינוך.

החודשים הראשונים בחייו של הגור החדש, הם תקופה קריטית בעיצוב אופיו.ככל שנתחיל מוקדם יותר בהקניית הרגלי חינוך ואילוף נכונים כך נוכל להימנע מבעיות עתידיות. הרבה יותר קל להימנע מהתנהגויות לא רצויות מההתחלה, מאשר לנסות לתקן אותן, כאשר הן כבר הפכו להרגלים.

דוגמאות להרגלי חינוך שניתן להתחיל ללמד מהרגע בו לקחתם גור או כלב חדש,ונושאים שכדאי לדעת ולשים לב אליהם החל מהרגע בו הגיע הגור לביתכם:

קביעת מקום שינה מוגדר ומתוחם.

כיצד להתיחס לנשכנות גורים.

מניעת קפיצות.

תגובה למצבים והתנהגויות שונות של הגור.

מקומו של הכלב בהררכיה המשפחתית.

ועוד.


ניתן לקבוע פגישה ראשונית עם מאלף ברגע שהגור החדש הגיע אליכם (על הגיל המומלץ ללקיחת גור ראו בהמשך). בפגישה המאלף רק יסביר וידריך על דרכי ההתנהגות הנכונות עם הגור וכיצד להימנע מהרגלים רעים ואפילו אין צורך "בנגיעה" בגור.

אם רוצים ניתן להתחיל בלימוד הפקודות הבסיסיות (למשל "שב" ו"בוא"), כבר בפגישה זו בעזרת צ'ופרים.

לאחר שהגור יתבגר מעט ניתן להמשיך אם רוצים, הלאה לאילוף.

בכדי להרגיל שני חתולים לחיים רגועים ומשותפים באותו בית ללא קטטות ומאבקי טריטוריה יש לעשות את הדברים הבאים:

1. יש ללטף כל אחד מהחתולים בגרב ישנה (רצוי באיזור הפנים) ולהניחה באיזור בו נמצא החתול השני, כאשר שני החתולים לא יגלו יחס עוין אל הגרב המריחה מהחתול השני ניתן להתחיל לקרבם.

2. עד זמן המפגש יש לדאוג שלכל אחד מהחתולים יהיה איזור מחייה מופרד משלו עם ארגז צרכים ואוכל המיועד רק לו.

3. יש להחליף בין חדרי החתולים למשך חצי שעה מדי יום, אך ללא מפגש בין החתולים.

4. בשלב הבא כדאי לפתוח חריץ קטן בדלת ממנו יוכלו החתולים להציץ זה אל זה.

5. את המפגש בין החתולים כדאי לעשות בחדר שלישי, שלא שייך לאף אחד מהם, אם מתחילה מתיחות או קרבות מבטים, תנו להם ממתק, ללמדם שכאשר הם נפגשים יש פרסים.

הנה 8 דרכים לבחירת מאמן לכלב:

1. אם מדובר בגור הרי ששום אילוף קבוצתי במתקן אילוף לא יצליח. "חינוך גורים" צריך להתבצע רק בשיעור פרטי של "אחד על אחד".

2. לרבים מהמאלפים הטובים יש את הכלב הפרטי שלהם, שמאפשר להם להדגים את תוצאות האילוף שלהם. בקשו לראותו.

3. זכרו כי מאלף מתחיל יוזיל את מחיריו אבל עלול, בשל שיטות אילוף לא נכונות או לא מתאימות, להרוס את האישיות של הכלב שלכם ולהפוך אותו לחרדתי או אפילו לתוקפן (ניתן לבדוק את הסמכתו של המאלף ב-"התאחדות למאלפי הכלבים בישראל"). אל תבחרו מאלף רק בגלל מחיריו הנוחים - קודם כל חישבו על הכלב שלכם!

4. בקשו שמות של אנשים שנעזרו בשירותיו וקבלו מהם חוות דעת על האילוף או, אפילו טוב יותר, הביטו בכלבים בשכונה ונסו לגנוב את שמו של המאלף של הכלב הכי מאולף שביניהם (זה גם יחבר אתכם לבעליו ותוכלו לקבל גם חוות דעת וגם טיפים).

5. אל תיקחו מאלף שאצלו זו השלמת הכנסה; אחד כזה עלול לעזוב אתכם באמצע התהליך "בגלל העבודה" או לבטל שיעורים "בגלל העבודה" וכן הלאה..

6. "אילוף גורים" יש לעשות כשהמאלף מגיע אליכם הביתה ולא במתקן או פנסיון, שהאילוף בו לא אפקטיבי לביתכם שלכם.

7. בררו אם למאלף אליו פניתם יש תעודת הסמכה ונסיון בתחום.

8. ודאו כי המאלף מאפשר מספר טלפון שבו ניתן להשיג אותו בכל עת, למקרה של שאלות שיעלו בראשכם בין שיעור לשיעור.



מה שנותר הוא לקבוע פגישה עם כמה מאלפים פוטנציאליים ולבדוק מי מהם מתאים לכלבכם ולכם.

בהצלחה!

כדי למנוע מכלבים לאכול זבל ברחוב יש פעולה פשוטה יחסית, אך חשוב להתחיל כשהוא צעיר ככל האפשר.

כדי לאלף כלבים ובמיוחד גורים, שלא לאכול זבל ברחוב, צריך לעשות את הפעולה הבאה, בין 10 ל-15 פעם: בכל פעם שהגור אוכל זבל, מיד תפסו אותו, פתחו את פיו ודחפו אצבע פנימה לגרון. רפלקס ההקאה שלו יגרום לו אי-נוחות ואחרי כמה פעמים כאלה, רק המבט על זבל שהוא מתכוןן לבלוע יגרום לו להירתע.

חשוב לאלף את הכלב שלא למשוך ועושים את זה על ידי כך שבכל פעם שהוא מושך אתכם, אתם מושכים בחוזקה וממש מעיפים אותו אליכם.
הכלב יתרגל שאתם המוליכים אותו ולא הוא אתכם ושאתם אלה שקובעים להיכן הולכים ומה הקצב. הוא לומד להכיר את הגבול הנכון של המשיכה, על ידי הסנקציה שלכם, לגבי משיכה מוגזמת שלו.

בשלב שבו הוא גדול וחזק יותר, מאד מומלץ לרכוש לו רצועת חנק, שתסייע לכם במניעת משיכה, על ידי זה שהכלב עצמו מתרגל שמשיכה מציקה וחונקת אותו.

כשכלב שיושב, נשען או מועך את הבעלים שלו (גם בזמן עמידה) הוא כלב שמכריז על בעליו את בעלותו ואין להרשות לו זאת בשום אופן!

בכל מקרה שבו הכלב מתיישב או מועך אותך או את אחד מהילדים שלך, יש להעיף אותו מכם, בצורה שתבהיר לו שאינכם מוכנים לקבל שליטה שלו עליכם, כי זה מקרין גם על ההתנהגות שלו והמשמעת.

אתם הבעלים שלו ולא ההיפך!

ככל שהאילוף מתחיל מוקדם יותר (כבר מגיל חודשיים) הכלב ירכוש את ההרגלים והגבולות הרצויים ותוכלו להגיע עימו לחיים טובים.

הגולשת הילה גרינברג מחזקת: המטרה העיקרית באילוף היא לקבל שליטה מקסימלית בכלב מבלי לפגוע בשמחת החיים שלו.
מומלץ להתחיל בתהליך אילוף המשמעת בגיל 4 חודשים.
חינוך הכלב בגיל מוקדם מונע השרשת הרגלים רעים.
אילוף כלב בוגר קשה יותר מכוון שאנו צריכים לתקן הרגלים מושרשים והתמודדות מול עמדת כוח.

כשאתם יוצאים לטייל עם הכלב, קחו שקית ובה חתיכות נקניק. כאשר הכלב מגיע אליכם מיוזמתו, תנו לו חתיכת נקניק, שבחו אותו והוסיפו את המילה "חופשי", לאחר מספר פעמים כאלו נסו לקרוא לו, כשהוא יגיע, שוב, תנו נקניק ושבחו אותו. טיפ זה נכון גם כשהכלב משוחרר בגינה או פארק וגם אם הוא קשור.

בכדי לחנך כלב להתנהגות טובה חשוב מאוד לא לצעוק עליו כשעשה משהו לא טוב ולעודד אותו כשעשה משהו טוב. הכלב לא לומד מהצעקות שלנו שהדבר שעשה, אסור לעשות, אלא שאסור לעשות אותו ליד הבעלים וכך, כשלא תהיו בסביבתו, יעשה את הדבר האסור. עודדו אותו על הדברים הטובים שעשה. בצורה כזו ירצה הכלב חיזוקים חיובים ולרצות אתכם ויתמיד עם הדברים הטובים.

כלבים רבים מפחדים מרעמים חזקים, רצוי שהם יהיו בסביבה בטוחה ובתוך הבית, אך יש להימנע מלתת להם ממתק או ללטפם בצורה קיצונית בזמן שהם מפחדים על מנת שלא ילמדו שכל פעם שיש ברקים הם זוכים לממתק או יחס שכזה וזה מה שמרגיע אותם. אפשר לגעת בהם או לשהות בקרבתם. חשוב לזכור שכלבים חווים רעמים בעוצמות חזקות פי כמה וכמה מבני אדם ולעתים אף שומעים אותם הרבה לפנינו. היו ערניים והתנהגו בהתאם.

ישנה התאחדות אחת בישראל המאגדת בתוכה את מאלפי הכלבים המוסמכים והמורשים. ההתאחדות הוקמה על מנת לאחד את מאלפי הכלבים המוסמכים, ובכך למנוע מאנשים אחרים לעסוק בתור מאלפים ללא כל הכשרה. פנו ל"התאחדות מאלפי הכלבים בישראל" למידע נוסף.