לתת תמיכה לאבל זו משימה קשה אבל אפשרית. כשאדם קרוב אליכם שרוי באבל, נסו לעזור כך:

1. הגיעו אליו עוד לפני זמן הלוויה, היו שם. חזקו ועודדו.

2. תמיד יהיה טוב להביא דברים נחוצים לשבעה: עוגה, שתייה וכד'

3. לעתים, גם עזרה בניקיון הבית (רחיצת כלים, ניקיון שירותים) תעזור מאד.

4. הגיעו לבית האבל גם לאחר השבעה. לעתים דווקא אז חשים בדידות רבה
ורוצים בקרבת חברים.

5. נסו לחוש את האדם שאתם אתו - לא כל אחד מעוניין לדבר ולספר, לעתים נוכחות חברית בלבד תעזור מאד.

בתקופת המקרא נקבע העשרה בטבת כתאריך ליום צום שתפקידו לציין את תחילת המצור על ירושלים ואת תחילת התהליך שהביא לחורבן ירושלים ובית המקדש בידי נבוכדנאצר מלך בבל. בימינו ישנה משמעות נוספת לתאריך זה כיום קדיש כללי, יום שבו אומרים תפילת קדיש לזכרם של האנשים, הנשים והילדים שנרצחו בשואה ויום מותם אינו ידוע.

לא עושים דבר. נותנים לו את הזמן שלו ומגלים הבנה לאבל שלו, שיכול להימשך שבועות ובהדרגה צפוי להיחלש. גם אם הילד גדול ולא משתף, גלו חום, הקשיבו, עודדו, דברו עימו על הכאב ותנו לו לדבר. במקביל, עודדו אותו ללא לחץ, לחזור לשגרה.

כדי לשלוח מברקים אונליין השתמשו בשירות הדואר לשליחת מברקים.

לספר לילד על סבא שמת או סבתא שנפטרה הוא לא דבר קל. מגיל 5-6 ניתן לספר לילד על מותו של אדם אהוב ולצפות שיבין את העניין, גם אם לא יפנים את מלוא המשמעות של המוות.

באתר המצורף, אבלים, תוכלו לפרסם הודעות אבל והרואים אותה יוכלו להגיב ולהביע תנחומים.

האתר גם מציג מודעות אבל מהעיתונות הכתובה.