הנה דברים שחשוב לדעת על אבחון הפרעת קשב וריכוז:

1. אבחון הפרעת קשב כולל מבדקים סובייקטיביים ומבדקים אובייקטיביים - המבדקים הסובייקטיביים כוללים שאלונים למילוי על-ידי ההורים והמורים של הילד (או על-ידי הנבדק עצמו במקרה שהנבדק מבוגר). המבדקים האובייקטיביים כוללים מבחנים ממוחשבים, הבודקים את התפקוד הקשבי של הנבדק.

2. אבחון הפרעת קשב צריך לבדוק את כל מרכיבי הקשב - אבחון הפרעת קשב מקצועי יבדוק את כל מרכיבי הקשב: קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות וכן תזמון. חשוב מאוד לבחון בנפרד היפראקטיביות ואימפולסיביות, כיוון שכל אחת מהתנהגויות אלה באה לידי ביטוי בצורה שונה והטיפול בהן שונה.

3. אבחון הפרעת קשב המציג כל אחד ממרכיבי הקשב בנפרד - אבחון הפרעת קשב מקצועי לא רק שיבדוק את כל מרכיבי הקשב, המגדירים מהי הפרעת קשב, הוא גם יספק לכם את המידע באופן המאפשר ללמוד מהן נקודות החוזק והחולשה של הנבדק- אילו גורמים פגמו בביצועיו ואילו היטיבו עמם, היכן הוסחה דעתו והיכן הקשב היה בשיאו.

4. אבחון הפרעת קשב מדויק הוא המפתח להתאמת הטיפול - אבחון הפרעת קשב מדויק, הממפה ומציג את כל מרכיבי הקשב, עוזר לאיש המקצוע לקבל את התמונה הקוגניטיבית המלאה של הנבדק, ומכאן למצוא עבורו את הטיפול המתאים ביותר.

5. אבחון הפרעת קשב צריך להיות בעל תוקף מדעי - בבואכם לבחור אבחון הפרעת קשב, בדקו האם הוא עבר מחקרים (והיכן) והאם מרכזים רפואיים, המובילים בתחום הקשב, משתמשים בו.

6. שורה תחתונה - לבחירת אבחון הפרעת קשב משקל מכריע בהערכת ביצועי הנבדק ובהתאמת הטיפול שאמור לשפר את איכות חייו. לפני שאתם מבצעים אבחון הפרעת קשב (או שולחים את ילדכם לבצע את האבחון), בדקו שאתם אכן עומדים לבצע אבחון מהימן, מדויק ומקצועי.

דמנציה (שיטיון) הגורם לירידה בתפקוד המוח ומקשה על התנהלות בחיי היום יום ניתן לאחבן כך:

1. קבלת תלונות מהחולה ובני משפחתו

2. בדיקה רפואית קלינית

3. בדיקה מנטלית של החולה (לרוב ע"י שאלות)

4. בדיקה נירולוגית - פיסית

5. בהתאם לממצאי הבדיקה נשלח המאובחן גם לבדיקות CT, בדיקות MRI ובדיקות דם על מנת לדעת ממה נובעת המחלה (סתימות כלי דם, תהליך ניווני או גידול בקדמת המוח)

אבחון פסיכולוגי לילד נועד לבדוק את תפקודו הרגשי של הילד והערכת הקשיים הרגשיים שלו. האבחון בודק הן את הצד הרגשי והן את האיטליגנציה שלו בעזרת מבחן IQ. השילוב של שני אלו נותן תמונת מצב על מצבו הרגשי של הילד ועוזר להעריך איזו סוג עזרה כדאי לתת לו.

מטרתו של אבחון דידקטי לילד הוא הערכת הישגיו הלימודיים בכדי להמליץ, אם יש צורך בכך, על מתן תכנית או התערבות שנועדו לסייע בתפקודו בבית הספר. אבחון דידקטי נעשה בהתאמה לגיל הילד ובודקים בו את הדברים הבאים:

1. מיומנות בקריאה.

2. מיומנות בכתיבה.

3. מיומנות בהבנת הנקרא.

4. תפקודי קשב.

5. בדיקת גורמים קוגנטיביים נוספים המשפיעים על יכולתו הלימודית.

בכדי למנוע מצב של עין עצלה אצל ילדים יש לגשת לבדיקת עיניים בגילאים המוקדמים מאד, החל מגיל חצי שנה או אף לפני כן במקרה ויש מקרים במשפחה של פזילה ובעיות ראיה. ככל שהזיהוי של עין עצלה נעשה בגיל מוקדם יותר כך גם הטיפול יעיל ומהיר יותר.

טיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT) הינו טיפול קצר מועד, ממוקד בפתרון בעיה ספציפית וממוקד בהווה, כאשר עם הזמן המטופל הופך להיות המטפל של עצמו.

טיפול קוגניטיבי – התנהגותי הוכח כיעיל מחקרית בהפרעות חרדה שונות, הפרעות מצבי רוח, הפרעות אכילה, הפרעות קשב וריכוז (ADHD) ובעיות התנהגות שונות.

כאשר ילד מוזמן לאבחון כדאי להכינו לקראת האבחון בכדי להרגיע ולהוריד את החשש ובכדי שהילד יגיע מוכן יותר ויסכים לשתף פעולה. בכדי להכינו לכך, כדאי להסביר לו את הדברים הבאים:

1. יש להסביר בקיצור ובהתאם לגיל למה הולכים לאבחון.

2. כדאי שהילד יבין שהאבחון קשור לבעיה או קושי שלו (כמו, לדוגמה, מדוע הוא מתקשה בקריאה).

3. יש להכינו לכך שיתקיימו מספר פגישות בהן יהיו לו מטלות שונות וחלקן יהיו מהנות כמו משחק או ציור.

4. כדאי להסביר לילד מראש שההורה שיגיע אתו יחכה בחוץ.

אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון המשלב את האבחון הדידקטי והאבחון הפסיכולגי יחד. משתמשים באבחון זה כאשר מניחים שלילד יש לקות למידה שלא אובחנה והיא משפיעה על תוצאות מבחני ה-IQ שלו, דבר היוצר הערכה שאינה נכונה לגבי יכולותיו האמתיות.

טורדנות כפייתית היא הפרעת חרדה שבאה לידי ביטוי בפעולות טקסיות שהאדם חוזר עליהן שוב ושוב ומרגיש שאינו יכול להפסיק או שאם יפסיק עלול לקרות לו משהו או במחשבות החוזרות על עצמן שוב ושוב תוך הרגשה שאי אפשר להפסיקן. הסובלים מטורדנות כפייתית יחושו חרדה, דיכאון ואף תוקפנות במידה ויכפה עליהם להפסיק פעולה מסוימת שהם חוזרים עליה. בכדי לאבחן שאדם או ילד אכן סובל מטורדנות כפייתית יש לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג.

בכדי לאבחן את מחלת הצליאק יש לפנות לאנדוקרינולוג אשר יפנה ויבצע מספר שלבים באבחון:

1. תשאול ובדיקת תלונותיו של המטופל

2. ביצוע בדיקת דם בכדי לאתר ארבעה נוגדנים נגד רכיב הגליאדין (אם הם ימצאו בבדיקה הסבירות למחלה תעלה)

3. ביופסיה מהמעי הדק (בדיקה הנעשית בהרדמה מלאה) בכדי לבדוק שינויים ברירית המעי

רפלקסולוגיה היא שיטת אבחון לפי כף הרגל וטיפול דרך מגע בכפות הרגליים. מקורה של השיטה היא במצרים העתיקה והיא טובה לאבחון מצבי חוסר איזון נפשי או פיסי ובטיפול בהם בעזרת טכניקות שונות ומגוונות בכף הרגל.

המוסמכים לאבחן אוטיזם הם ניורולוג ילדים, פסיכיאטר או פסיכולוג.

כן, האתר "נישואים מדשדשים" של לי שיר מציע לערוך אבחון עצמי לנישואיכם, כמו גם מתן כלים לתחזוקה של הנישואין והדרך להתגרש באופן יעיל ונבון.

דיסלקציה הינה לקות למידה המתבטאת בקושי להבחין בין אותיות או קבוצות אותיות, בסדר שלהן וברצף שלהן, קושי משמעותי בלימוד הקריאה ורמת קריאה נמוכה מהמצופה מקבוצת הגיל, יכולת איות לקויה ועוד.

דיסגרפיה הינו תפקוד לקוי ספציפי של הכתיבה, אשר מתאפיין ברמת כתיבה נמוכה משמעותית מהמצופה לגיל : היפוך אותיות הברות, השמטה והוספת אותיות, "כתב ראי" , רווחים שגויים ועוד.

בעיות של מוטריקה עדינה או מוטריקה גסה יש לאבחן אצל מרפאים בעיסוק, קלנאי תקשורת ופיזיוטרפיסטים.

רגישות ללקטוז מאובחן באמצעות בדיקת נשיפה לאחר שתיית תמיסת לקטוז. יש לבצע את הבדיקה במרפאה לאחר הפניית רופא.

אבחון דידקטי הנו אבחון המאפשר להעריך את כישורי הלמידה הבסיסיים של הנבדק ובנוסף, מצביע על דרכי ההיבחנות המתאימות לקשייו וימליץ על המשך בירור וטיפול בהתאם לקשיים שעלו.

דיסקלקוליה הינו לקות ספציפית ביכולת החישוב האריתמטי ו/או ההבנה החשבונית, אשר מתאפיינת בעיקר בבלבול והיפוך בין ספרות, "כתב ראי", קושי בהבנת מהות 4 פעולות החשבון ועוד.

לקות למידה הנה נכות המשפיעה על עיבוד אינפורמציה, אשר מוצאה המשוער הנו נוירולוגי. לקויי למידה הנם בעלי אינטליגנציה ממוצעת ומעלה. הלקות מתאפיינת בעיקר בבעיות למידה, פער משמעותי בין היכולת לבין הביצוע, קושי תפיסתי ועוד.

אבחון פסיכודידקטי הינו אבחון מקיף ומורחב, המביא לידי ביטוי את נקודות החוזק והחולשה של הנבדק, תוך התייחסות לקשיי הלמידה שלו, למצבו הרגשי וליכולתו האינטלקטואלית.