רצוי לאבחן את מחלת הדמציה מוקדם ככל הניתן, כי יש תרופות אשר במקרים מסויימים מאטות את התדרדרות המחלה. אם אתם חשים שיש לכם או למי מהקורבים לכם בעיות בזכרון או בתפקוד קוגנטיבי (בלבול, שיפוט לקוי, קשיי התמצאות במרחב) כדאי לפנות לרופא המשפחה. רופא המשפחה עורך בדיקה בכדי לשלול מצבים העלולים לגרום לדמציה. במידה ונמצאו מצבים הפיכים וברי טיפול כמו מחסור בויטמין B12, תת תפקוד בבלוטת התריס, דיכאון, מחלות ממאירות או עודף בתרופות ינתן הטיפול המתאים. לאחר שלילת כל הגורמים הללו, במידה והבעיות בגינן הגעתן לרופא ממשיכות, יש להמשיך את תהליך האיבחון אצל רוםא גריאטר, נוירולוג, פסיכיאטר או במרפאת זיכרון.

קושי בביצוע פעולות מוטוריות עלולות לגרום לקושי בכיתה א' ובהמשך החיים ועל כן כדאי לעשות את הדברים הבאים:

1. לפנות לייעוץ מוטורי.

2. קבלת תכנית מוטוריות אישית המסתמכת על תוצאות האבחון שמטרתה לשפר את התיאום בין חלקי הגוף שתעשה על ידי בעלי המקצוע בתחום.

3. עבודה עם ההורים שיהוו חלק ביישום התכנית בכדי לקדם את מצב הילד.

הנה 3 בעיות מוטוריות שיש לשים לב אליהן ולגשת לאבחון במידה ומאתרים אותן:

1. קושי בשמירה על שיווי משקל - הן במצב של ישיבה ועמידה והן בתנועה כמו דילוגים או הליכה על קורה.

2. חוסר יכולת לבודד איברים - מצב בו הילד מפעיל חלקי גוף שאין בהם צורך, לצורך ביצוע מטלה מסוימת (לדוגמה בעיטת או זריקת כדור).

3. קושי בתפיסה מרחבית - קושי בארגון תנועה, הערכת מרחקים בינו לבין חפצים, או ילדים, קושי בזיהוי כיוונים, תפקוד משחקי חברה וספורט ומילוי הוראות.

הנה מספר סימנים שבמידה והם מופיעים כדאי לשקול לקחת את ילדכם לאבחון לקושי בוויסות חושי:

לא אוהב ללכת על דשא או חול

אינו אוהב לעשות צבעי ידיים

לא אוהב לגזוז ציפורניים או להסתפר

אינו אוהב מגע של מים

נרתע ממגע במזונות מסויימים, רטובים או "מחוספסים" מדי

מוריד את הגרביים שוב ושוב ועורפו קר - הדבר מראה שקר לו, אך מגע הגרביים לא נעים לו.