אבות רבים מתקשים להיות מעורבים בטיפול בתינוקם מסיבות שונות. הנה 5 דרכים לגרום להם להיות מעורבים יותר:

1. חשוב לגרום לאבות להיות מעורבים כבר בשלב ההריון, לבוא יחד לבדיקות, לבחור יחד את הציוד לפני הלידה, להיות פתוחים לדבר על רגשות הקשורים בהריון ובלידה המתקרבת, לקחת חלק בקורס הכנה ללידה ולהיות נוכחים בלידה עצמה.

2. חשוב שבביקורים הראשונים בטיפת חלב יתלווה האב אל האם וישמע גם הוא את ההדרכה לגבי טיפול בתינוק.

3. חשוב לא לזלזל ולא להעיר על הדרך בה האב מטפל בתינוקו, אלא לתת חיזוקים חיובים ולהסכים לשתף.

4. יש לתת לאב תפקידים הנוגעים ישירות לתינוק ולא רק תפקידים שנועדו לענות על צרכים של הבית והאם (תלך, תביא, תקנה....).

5. אהבה, תקשורת, סבלנות ושיתוף פעולה - הקפידו עליהם וכך מעורבותו של האב תגדל ותשתבח.

אבא שנעדר הרבה מן הבית הוא לאו דווקא אבא ש"לא אכפת לו", אולי אפילו ההפך: מן הבוקר ועד הלילה הוא עמל להביא טרף לביתו ולדאוג למשפחה, בכל המובנים. הילדים שלנו יודעים וקולטים את המסר הזה, ללא מילים וללא הסברים ולכן אין מה לחשוש מ"חסר" בדמות אב. דמותו של האב, כמו של האם, היא משהו הרבה יותר עמוק ומהותי ממספר השעות בו הוא נמצא בבית. זהו קשר יקר, חשוב ואמיתי, של איכות ולא של כמות, שלא נמדד בשום פרמטר חיצוני זה או אחר.
כמו כן חשוב לזכור כי הילדים שלנו הגיעו לעולם אל תוך מציאות הערכים והסדרים שבה בחרנו לנהל את חיינו, כדאי ורצוי לאפשר לילדים להסתגל למה שהחיים מזמנים להם, אפילו שלא תמיד הדברים מתנהלים כפי שהיינו רוצים, כמו למשל, אבא שלא רואה, לדעתך, מספיק את הילדים.
ובכלל, כמה זה "מספיק" זמן עם הילדים???
רבים וטובים מגדולי ישראל ראו את אביהם דקות מועטות ביום, אם בכלל או רק משבת לשבת... תחשבו על זה...

להימצאותם של אבות בחדר הלידה יד חשיבות רבה ממספר סיבות:

1. הענקת בטחון ליולדת

2. חוויה משותפת התורמת לזוגיות, במיוחד כאשר האב רגוע ומסייע

3. נוכחות האב בלידה גורמת לו לחוש יותר קרבה לתינוק

בניגוד לאבות המרוחקים והסגורים, שאינם יודעים להתקרב לבנותיהן, קובעים מחקרים שככל שהאב יעניק לבתו תמיכה וחיבה - היא תהיה בטוחה בעצמה ומרוצה בחלקה.